קמתי בבוקר מרגישה הרבה יותר טוב, החלטתי ללכת לבית ספר כי היום מתחילים האימונים של המעודדות ואין סיכוי שאני מפספסת את האימון הראשון.
ירדתי לסלון עדיין הייתי בבית של לואן מורילו נשאר לישון פה וקאי חזר הביתה אתמול בלילה כי רמון התחיל להרגיש עוד יותר לא טוב, שהגעתי לסלון ראיתי את מורילו ולואן צופים בטלוויזיה,
"בוקר טוב" שתיהם הסתכלו עליי במבט מרחם
"לא להסתכל עליי ככה, מי מתנדב לקחת אותי לבית ספר?" שאלתי והם הסתכלו עליי בהלם
"יפה שלי את בטוחה שאת רוצה ללכת? את יכולה להישאר היום בבית אם את רוצה" מורילו אמר
"מורילו אני בטוחה, אתה יכול לקחת אותי לבית ספר?"
"כן יפה שלי אני יקח אותך עוד שתי דקות אני ישים נעליים ונצא"
"טוב אני מחכה באוטו"
"בסדר יפה שלי אני כבר יוצא" יצאתי לאוטו והתיישבתי בכסא שליד הנהג .
מורילו נכנס לאוטו ונסענו לבית ספר, שהגענו מורילו התעקש ללוות אותי ללוקר ואז לכיתה.
"מורילו אני יכולה להסתדר לבד"
"ממש לא. עד שאני לא רואה שאת אם ירין וגבריאל אני לא עוזב אותך." הוא באמת ריגש אותי הוא אח כל כך טוב הוא דואג לי כל כך.
"אני אוהבת אותך כל כך, אתה אח מדהים" אמרתי לו וחיבקתי אותו חזק.
שהגענו ללוקרים ראיתי מרחוק את לאלי
"לאלי" היא הסתובבה ורצה עליי מהר שחשבתי שהיא עוד שנייה נופלת ומתגלגלת על הרצפה
"ביה" קפצה עליי בחיבוק
"את לא מבינה איך דאגתי לך שלא ענית לי הייתי בטוחה שקרה לך משהו, קרה משהו? את בסדר? לא קרה לך כלום נכון? הכל בס-" היא נשמעה כמו על הילוך מהיר עד שאני קטעתי אותה
"לאלי, הכל בסדר, אני בסדר עכשיו" הפנים שלה נפלו
"עכשיו, אז קרה לך משהו, אני ידעתי שאסור לי לתת לך ללכת ברגל לבד בל- רגע מי זה?" היא הפנתה עת האצבע שלה למורילו
"זה מורילו אח שלי, מורילו זאת לאלי הילדה שהייתי אצלה ביום ההוא"
" נעים מאוד" מורילו אמר והושיט את היד שלו לאלי
והם לחצו ידיים
"נעים מאוד, אני חייבת שתספרי לי מה קרה, אני חייבת לדעת מה קרה"
"אני יספר לך בכיתה, אני צריכה לחפש את ירין וגבריאל"
"טוב אבל את באה לספר ישר אחרי שאת מוצאת אותם"
" מבטיחה" חיבקתי את לאלי הלכה ואני ומורילו הלכנו ללוקרים.
"חמודה חברה שלך" מורילו פלרטטן רציני.
"שלא תחשוב על זה"
"למה?"
"קודם כל כי היא חברה שלי ודבר שני תאמין לי שאתה לא רוצה להתעסק איתה" לא יכולתי לספר לו שאח שלה רוצח.
"אני לא מפחד מילדה קטנה, אבל אני לא יפלרטט איתה בשבילך"
"ממש תודה מר מורילו"
"באהבה ביה" אמר וצחקק נתתי לו מכה קטנה לבטן עם גב כף היד שלי
"איה, בהמה" החנקתי צחקוק.
נכנסנו לכיתה וראינו שם את ירין וגבריאל שהם קלטו אותי הם רצו עליי וחיבקו אותי חזק ביחד
"בנים, אוויר" הם שחררו אותי וצחקו
" טוב ביה את איתם עכשיו אני צריך ללכת"
"תודה מורילו"
"אני אוהב אותך יפה שלי"
" גם אני אותך מורי" הוא משך אותי לחיבוק ושנייה לפני שהוא יוצא מהכיתה הוא פונה לבנים
"בנים היא באחריות שלכם עכשיו"
"אנחנו נשמור עליה אל תדאג"
"ביי"
"ביי מורי"
מורילו הלך ואני ירין וגבריאל ישבנו וסיפרתי להם הכל , הם ידעו על כל הפעמים שנאנסתי או שניסו לאנוס אותי, ניסו לאנוס אותי חמש פעמים, פעמיים לא הצליחו בזכות ירין וגבריאל שהגיעו בזמן .
אחרי שסיימתי לספר להם מה קרה התחלתי לבכות והם חיבקו אותי אחד אחרי השני.
לאחר כמה דקות לאלי נכנסה לכיתה ראתה אותי עם עיניים אדומות ורצה עליי
"ביה את מספרת לי עכשיו מה קרה באותו יום, עכשיו!!"
"אוקיי לאלי אבלאני צריכה שתשבי"
לאלי התיישבה וסיפרתי לה מה קרה
"ביה אני כל כך מצטערת, אני כל כך כל כך מצטערת" היא אמרה בוכה וקפצה לחבק אותי
"הכל בסדר לאלי, אני בסדר"
המורה נכנסה לכיתה והתחיל השיעו.
אחרי שעתיים מתמטיקה שלוש שעות אנגלית ושעתיים מדעים נגמר סוף סוף היום ונשאר רק האימון של המעודדות, יצאתי למגרש וראיתי את הבנות במדים של מעודדות כמו שלי בצבעים אדום לבן אחת הבנות הייתה לונה הילדה הכי מקובלת בקבוצת המעודדות וכלבה לא קטנה בכלל שכל מי שהייתה מרימה טיפה את האף לכיוונה היא הייתה הורסת לה את החיים 5 ילדות כבר עברו בית ספר בגללה,
"הנה המעודדת הכי מכוערת בקבוצה" לונה צועקת ומצביעה עליי, אני כבר מנסה לא להתייחס למה שהיא אומרת כי זה כבר לא ממש מעניין
"מה קרה ביאטריס אין לך מה להגיד שמנה אחת , תראי איך את נראית כאילו אכלת את כל מקדונלס" היא אמרה וצחקה ביחד אם כל הבנות ואני ניסית להתעלם ולהמשיך במתיחות "שמעתי שאמא שלך הזדיינה אם המנהל" הדם שלי התחיל לרתוח
"מה קרה ביאטריס נגמר לך הכסף אז אמא הולכת לעבוד בזנות בשביל לממן אותכם" די חלאס אי אפשר לסבול אותה יותר, קמתי והתקרבתי אליה במהירות
" תקשיבי ותקשיבי לי טוב עוד פעם אחת את מדברת עליי או על המשפחה שלי אני נשבעת לך שאני אפרק לך את הצורה"
"אוי אני ממש משקשקת מפחד"
"כדאי לך"
"למה מה בדיוק תעשי לי? זונה בדיוק כמו אמא שלה" דחפתי אותה אחורה והיא כמעט נפלה ניסיתי להרגע הסתובבתי ובאתי להמשיך במתיחות עד שהרגשתי מששהו מושך לי בשיער נפלתי אחורה לרצפה ולונה עמדה מעליי "עוד פעם אחת את מתקרבת אליי אני מפוצצת לך את הפרצוף הבנת?" היא צרחה עליי ואז היא הרביצה לי ובעטה ביחד אם עוד שתי בנות
הרגשתי איך אני מתכווצת מכאבים, הן המשיכו לבעוט בי והרגשתי כאילו שברו לי צלע, אחת הבנות דרכה לי על היד ואני יכולה להישבע שהיא שברה לי את האצבע, בכיתי הדמעות יצאו לבד, לאט לאט התחלתי להתעלף , פתאום בבת אחת כולן עפו ממני בתנופה ובדיוק שכמעט התעלפתי ידיים גדולות הרימו אותי לפני שהספקתי לראות מי זה התעלפתי
YOU ARE READING
she is mine
Mystery / Thrillerמה קורה שילדה יפה פוגשת את המאפיונר הספרדי הקשוח והקר ביותר שיש ביאטריס בת 17 נולדה בברזיל ועברה לגור במדריד שבספרד בגיל 15. אבא שלה מת ממנת יתר שהייתה בת 14 ואמא שלה הפכה לזונה אחרי שנה . ניקולס בן 25 ראש המאפיה של ספרד הבן אדם הכי קר ואכזר שתפ...