"ניק אני לא מצליחה לאכול יותר, אבל אני ממש רוצה נשיקה" הוא חייך
"זה בסדר את תקבלי את הנשיקה שלך בכל מקרה" הנחתי את הפיצה בצד הוא עלה מעליי ביד אחת החזיק את עצמו מעליי והיד השנייה היזיקה בלחי שלי הוא נישק אותי עד חוסר אוויר הוא ירד בנשיקות לצווארי ואז הפסיק
"ניק אני רוצה עוד"
" את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה בבית חולים שאת מחוברת למכשירים?" צחקקתי
"לא, אני ממש לא רוצה " צחקנו
"ניק את האמת שאני קצת עייפה"
"אוקיי" הוא ליטף את ראשי
"את רוצה שאני ילך שיהיה לך יותר נוח לישון?"
"תגיד אתה נורמלי? אם אתה תלך אני לא יצליח לעצום עין בכלל, אני רוצה שתישן איתי" הוא צחקק
"תעשי לי מקום נסיכה" הוא עלה ונשכב לידי הנחתי את ראשי על החזה שלו וחיבקתי את בטנו הוא ביד אחת ליטף את השיער שלי וביד השנייה הוא ליטף את היד שחיבקה אותו
"ניק, אני ממש אוהבת אותך אתה יודע?"
"אני יודע נסיכה שלי אני ממש אוהב אותך" הוא נישק את ראשי ואני לאט לאט שקעתי בשינהניקולס
הנשימות שלה הפכו קבועות וידעתי שהיא נרדמה אז נרדמתי גם.
שהתעוררתי ראיתי שביה לא נמצאת בחדר והאינפוזיה ליד המיטה שזה אומר שביה לא מחוברת אליה קמתי מהר רצתי לשירותים ניסיתי לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה
"ביה?"
"ביה את שם?" היא לא ענתה ואני התחלתי לנסות לפרוץ את הדלת, בעטתי בדלת כמה פעמים עד שהצלחתי לפתוח אותה נכנסתי לבפנים ראיתי את ביה עומדת בפינה של החדר בחזיה ותחתונים מחזיקה סכין ומדממת מהבטן ומהירכיים
"ביה" העיניים שלה אדומות ונפוחות כאילו בכתה שעות היא רעדה והסתכלה עליי עם אש בעיניים
"ניק לך מפה"
"ביה אני לא הולך תורידי את הסכין" היא הנידה בראשה לשלילה
"לא ניק תלך מפה אתה לא צריך לראות את זה. וא... אני יפ...יפגע ב..בך" הייתי מבולבל, למה שהיא תפגע בי?
"ביה את לא תפגעי בי, הכל בסדר רק תורידי את הסכין" היא הנידה בראשה שוב
"אנ...אני לא י...יכו...יכולה" היא אמרה והמשיכה להניד בראשה ובשנייה אחת חתכה לעצמה את הבטן שוב הסכין נפלה מידה והיא החזיקה בחתך רעדה ושנייה לפני שנפלה על הברכיים רצתי ותפסתי אותה היא התפרקה ובכתה החזיקה ביד שלי שמחזיקה את הבטן שלה, הנחתי אותה על השירותים חיבקתי אותה והיא הניחה את ראשה בשקע צווארי ובכתה
"זה בסדר נסיכה. אני כאן. אני איתך" בבת אחת היא הפסיקה לבכות ולרעוד היא קמה אבל מעדה מעט והתרחקה ממני. אני קמתי וניסיתי להתקרב היא הרימה את ידה בנינו כדי שאני לא יתקרב
"לא ניק תתרחק בבקשה"
"ביה מה קרה?"
"ניק בבקשה תלך אני לא רוצה שיקרה לך כלום. בבקשה" התקרבתי בכל מקרה והורדתי את היד שלה בעזרת ידי היא השתוללה וניסתה ללכת ממני אבל תפסתי אותה וחיבקתי אותה חזק באיזשהו שלב היא נרגעה בידיים שלי הניחה את ראשה על החזה שלי ובכתה שכל גופה רפוי ואם לא הייתי מחזיק אותה היא הייתה נופלת.
ביד אחת החזקתי אותם במותניה וביד השנייה ליטפתי את ראשה
"זה בסדר נסיכה, הכל בסדר עכשיו"
היא חיבקה אותי חזק בחזרה
"ביה את מדממת הרבה אני חייב לטפל בך" היא לא זזה אבל אמרה "לא ניק, בבקשה אל תטפל בי"
"ביה מה קרה תספרי לי"
"אנ..אני פוגעת בכ...ולם. כולם נפגעים בגללי"
"ביה למה את מתכוונת?"
"ירין מ..מת מורי הו...הוא ירו ב....בו ואני א..ני יר..יריתי בך אני הרגתי אותך" על מה היא מדברת?
"ביה על מה את מדברת? אני כאן אני חי" היא לא ענתה לי
"ביה תעני לי נסיכה על מה את מדברת?" היא הרימה את ראשה כדי להסתכל עליי
"א...אנ....אני...אני ח...חלמ...חלמתי שאני... שאני...יור...יורה ב...בך" היא נחנקה מבכי משכתי אותה לחבוק חזק והיא חיבקה אותי בחזרה ובכתה חזק כל כך
"את לא תפגעי בי אני יודע, זה היה רק חלום. את בחיים לא תעשי משהו כזה אני יודע"
"אני יפגע בך. אני לא רוצה לפגוע בך אני מעדיפה לפגוע בעצמי אני-" היא קטעה את עצמה מסתכלת עליי בפרצוף עצוב רצה עצידה ובלי שהספקתי לשים לב היא הרימה את הסכין וחתכה את עצמה לאורך הבטן היא הרימה שוב את הסכין אבל הצלחתי לרוץ לחטוף את הסכין מידה לפני שהספיקה לעשות עוד משהו
"ביה את מפסיקה אם זה עכשיו. את לא נוגעת בעצמך יותר, את לא עושה לעצמך כלום יותר" היא הנידה בראשה
"לא, אני לא יכולה אני רק פוגעת בכם" התקרבתי אליה והחזקתי בפניה בשתי ידי
"ביה תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב זאת פעם אחרונה שאת עושה דבר כזה, אם עוד פעם אחת את עושה את זה אני פוגע בעצמי אני מבטיח לך" היא הסתכלה עליי בהלם מוחלט
"ניק בבקשה, אל תפגע בעצמך בבקשה" נשמתי עמוק
"ביה אני. אוהב. אותך. זה ברור לך אני לא יפגע בעצמי ואת לא תפגעי בעצמך. כבר אמרתי לך שאנחנו נעבור את זה ביחד אני מבטיח לך רק על תפגעי בעצמך בבקשה"
"אני אוהבת אותך" היא אמרה ובכתה
"נסיכה אני אוהב אותך. אני באמת באמת אוהב אותך. אבל עכשיו את חייבת טיפול את לא מפסיקה לדמם"
"ניק רק בבקשה אל תקרא לרופא הם יגידו לי להישאר פה עוד, אני לא רוצה להישאר פה עוד"
"בסדר נסיכה אני לא יקרה להם אני יטפל בך"
"תודה תודה. תודה" היא באה לחבק אותי אבל עצרה
"מה קרה ביה?"
"אני לא רוצה ללכלך אותך עוד" חייכתי
"נו באמת בואי לפה" אמרתי לה ומשכתי אותה לחיבוק היא חיבקה אותי חזק כל כך ואני החזרתי לה חיבוק באותה חוזקה
"אני אוהבת אותך ניק"
"גם אני אותך נסיכה. עכשיו בואי נטפל בך" הרמתי אותה והנחתי אותה על השירותים לקחתי ערכת תפירה שיש עליי תמיד בדיוק למקרים כמו אלה שצריך לתפור מישהו לקחתי מגבת והנחתי בתוך מים לקחתי את המגבת וטפחתי על הבטן של ביה. ביה התכווצה בכאבים ואני לקחתי את ידה
"יפה שלי כל פעם שכואב לך תלחצי לי על היד בסדר?" היא הנהנה והחזיקה בידי
המשכתי לטפוח על הבטן שלה עד שכל הדם היבש התנקה
לקחתי חומר חיטוי והנחתי על המגבת לקחתי את המגבת והנחתי על הבטן שלה בעדינות היא לחצה לי על היד כל כך חזק שמפרקי האצבעות שלה הפכו ללבנות "אני מצטער יפה שלי אני חייב לחטא את החתכים" צרחה נפלוה מפיה
"איזה גיבורה את יפה שלי כל הכבוד אני גאה בך" סיימתי לחטא אותה הוצאתי חוט ומחט
"נסיכה זה יכאב אבל חייבים" היא הנהנה והדמעות כבר יצאו מהעיניים שלה ואני ליטפתי ומחיתי אותם
"את גיבורה אני אוהב אותך, אני חייב עכשיו את שתי הידיים שלי אז אני לא יוכל להחזיק לך את היד"
היא הנהנה
"נסיכה תעני לי במילים אני צריך לדעת שאת בסדר"
היא פתחה את הפה לדבר אבל לא הצליחה
"ביה בואי נחכה כמה דקות עוד כמה דקות נמשיך בסדר?" היא הנהנה קפצה עליי בחיבוק ובכתה
"ששש די נסיכה זה בסדר, הכל בסדר" היא לא הסכימה לשחרר אותי אז הרמתי אותה ולקחתי אותה למיטה בדרך למיטה היא כבר נרדמה ליטפתי אותה והלכתי לנקות את השירותים
YOU ARE READING
she is mine
Mistero / Thrillerמה קורה שילדה יפה פוגשת את המאפיונר הספרדי הקשוח והקר ביותר שיש ביאטריס בת 17 נולדה בברזיל ועברה לגור במדריד שבספרד בגיל 15. אבא שלה מת ממנת יתר שהייתה בת 14 ואמא שלה הפכה לזונה אחרי שנה . ניקולס בן 25 ראש המאפיה של ספרד הבן אדם הכי קר ואכזר שתפ...