אתה פגעת בי, אבל אני יודעת שזאת לא השמתך אני יודעת שאתה לא התכוונתה, אני אוהבת אותך זקן"
קפצתי עליו בחיבוק ופרצתי בבכי
"זה בסדר קטנטונת, הכל בסדר הוא לא יגע בך יותר אני מבטיח"
השתחררתי מהחיבוק ואמרתי שלום לכולם נכנסנו לבית החולים ואז לחדר של ירין ראיתי את גבריאל יושב ומסתכל על ירין
"גבריאל" אמרתי תוך כדי בכי
"יפה שלי" התחבקנו חזק
"מה איתו?" ראיתי דמעות נוצצות בעיניו
"מחוסר הכרה" התיישבתי ליד המיטה של ירין והחזקתי בידו
"בואו נצא קצת" מורילו אמר וכולם יצאו חוץ ממני ניק בא לצאת
"ניק תשאר, בשבילי"
"בסדר נסיכה" הוא סגר את הדלת והתיישב
"יריני תקום בבקשה אני חייבת אותך אני וגבריאל לא נשרוד בבקשה, אני מצטערת" בכיתי וניק קם חיבק אותי מאחורה שידיו כרוכות סביב מותני הרגשתי איך אני מאבדת את עצמי איך אני עומדת ליפול לרצפה ולאחר כמה דקות אני באמת נפלתי לרצפה ופרצתי בבכי מר
"נסיכה הוא יהיה בסדר"
"זה באשמתי בגללי הוא פה בגללי הוא ככה"
"לא נכון זה בגלל אבא שלך לא בגללך"
"ניק אני לא יכולה יותר, זה נהיה יותר ויותר קשה מיום ליום"
"אני יודע נסיכה"ניקולס
אנחנו פה כבר 8 שעות אני צריך לטפל במליון ואחת דברים אבל יש דבר אחד יותר חשוב לי כרגע מהכל וזאת ביה. היא כבר שמונה שעות יושבת על הכיסא ומסתכלת על ירין מחזיקה לו את היד אם עיניים נפוחות אדומות ודומעות .
פתאום המכשיר של הדופק צפצף וכולנו קפצנו קאי קרא לאחות והיא נכנסה לחדר ביקשה מכולם לצאת
"בואי נסיכה צריך לצאת"
"ניק מה קורה לו"
"הוא יהיה בסדר"
"ניק אני מפחדת"
"זה בסדר נסיכה אני פה איתך" ישבנו וחיכינו שהרופא יצא .
עוד ועוד רופאים נכנסו לחדר וזה רק הלחיץ אותם יותר.
אחרי שעתיים הרופאים יצאו ואחד מהם ניגש אלינו
"עשינו כל מה שיכולנו, אבל הוא לא שרד"ביאטריס
המשפט שהכי פחדתי שהרופא תגיד נאמר
עשינו כל מה שיכולנו העולם התערפל קמתי ורצתי לתוך החדר של ירין הוא היה מכוסה בבד לבן נעמדתי במקום לקח לי כמה שניות לאכל את זה ורצתי למיטה שלו הורדתי את הכיסוי מפניו וניערתי אותו
"ירין, קום כבר זה לא מצחיק אותי, ירין אתה צריך לקום, אתה לא משאיר אותנו לבד. אתה לא נותן לי להתמודד אם זה לבד, תתעורר כבר קום כבר" כבר התחלתי להתייאש וכולם כבר היו בחדר אבל לא היה לי אכפת ניק תפס אותי מאחור ומשך אותי אחורה בעדינות בזמן שהרופאים לקחו את ירין הוא סובב אותי אליו היינו צמודים וניסיתי להשתחרר התחלתי לתת מכות לחזה שלו ולהתפתל בידיו
"ניק תעזוב אותי, תעזוב אותי כבר, הם לא יכולים לקחת אותו , אני לא יתן להם , תעזוב אותי" התחלתי להישבר ולאט לאט המכות נחלשו והתפרקתי בידיו
"ניק בבקשה אני מתחננת" הוא חיבק אותי שידי היו קבורות בנינו
"אני מצטער נסיכה שלי אני באמת מצטער אני כאן איתך אני כאן בשבילך" כל מה שרציתי נפלתי והוא נפל איתי וחיבק אותי נזכרתי שזה בגלל אבא שלי
"ניק, קח אותי לאבא שלי עכשיו"
"נסיכה"
"ניק אני אמרתי עכשיו"
"קטנטונת תחשבי רגע נורמלי"
"אני חושבת נורמלי לחלוטין אני צריכה לראות אותו עכשיו, ואם אתה לא תיקח אותי אני ילך לבד"
יצאתי נסערת מהחדר ורצתי לאוטו ניק היה מאחורי נכנסנו לאוטו וניק נסע מהר.
הגענו לבית של ניק יצאתי מהר מהאוטו ורצתי שנכנסתי לבית אנזו ניסה לעצור אותי אבל לא הצליח ירדתי למרתף וזאת פעם ראשונה שהייתי בו אז עברתי את כל הדלתות עד שהגעתי לדלת האחרונה נשמתי עמוק ופרצתי את הדלת נכנסתי והוא היה שם ישב קשור על כיסא התקדמתי בצעדים גדולים והתחלתי להרביץ לו נתתי לו שני אגרופים לפנים אחד לזין שלו מצאתי סכין בצד והתחלתי לחתוך אותו ברגליים ואז בידיים הוא צרח מכאבים פתאום מישהו תפס אותי מאחורה ולקח אותי לבחוץ השתוללתי לו בידיים וניסיתי להשתחרר אחרי שיצאנו מהחדר ומישהו סגר את הדלת הוא שחרר אותי זה היה ניק הסתכלתי עליו עצבנית ואש הייתה בעיניו
"מה נראה לך שאת עושה?"
"רוצחת אותו בעינויים בדיוק כמו שהוא עשה לנשמה שלי ולירין"
"תעלי למעלה אני כבר בא" הוא אמר ואני לא יכולתי להתווכח עליתי והלכתי למטבח העפתי את כל הדברים שהיו על האי פתחתי את הארון והתחלתי לשבור צלחות וכוסות זרקתי סכינים על הרצפה ואז לקחתי סכין חדה ושרטתי את עצמי חתכתי את ידיי ואז יד גדולה לקחה את הסכין ממני וזרקה אותה עצידה לקחתי זכוכית מהרצפה הרמתי את החולצה שלי ושרטתי את הבטן שלי שריטה עמוקה אבל לא הרגשתי כאב בגלל האדרנלין שהיה בגופיהיד הגדולה לקחה את הזכוכית וזרקה אותה לרצפה תפסה אותי וחיבקה אותי חזק
"אני כאן נסיכה את רק פוגעת בעצמך אל תפגעי בעצמך בבקשה תפגעי בי או בכל מי שאת רוצה אבל לא בעצמך את מבינה? אני איתך אני כאן ואני שומר עלייך" נרגעתי בידיו שהבנתי שזה ניק ופרצתי בבכי
"די יפה שלי, אל תפגעי בעצמך יותר, בואי נלך לטפל בך קצת" הוא הרים אותי ולקח אותי לסלון
"מה קרה לה? מה זה כל הרעש הזה?" אנזו אמר
"אני יסביר לך תכף" איבדתי תחושה ופשוט כל מה שיכולתי לעשות זה להסתכל ישר
YOU ARE READING
she is mine
Misterio / Suspensoמה קורה שילדה יפה פוגשת את המאפיונר הספרדי הקשוח והקר ביותר שיש ביאטריס בת 17 נולדה בברזיל ועברה לגור במדריד שבספרד בגיל 15. אבא שלה מת ממנת יתר שהייתה בת 14 ואמא שלה הפכה לזונה אחרי שנה . ניקולס בן 25 ראש המאפיה של ספרד הבן אדם הכי קר ואכזר שתפ...