סורי שנעלמתי, שוב🥲
אמה-
לא ידעתי שבן אדם יכול להיות כזה כפוי טובה עד היום.
ככה הוא מתנהג אחרי שטיפלתי בו?
ניסיתי לא לקחת את זה ללב, ואני יודעת שזה לא צריך להטריד אותי אבל איך אפשר?
הבן אדם אומר שהוא לא רוצה להכיר אותי, שהוא יעשה לי רע.
באיזה קטע הוא אומר את זה בכלל? הוא לא יכול להחליט עליי, ואני אעשה מה שאני רוצה.
בין אם זה לרצות להכיר אותו או לא.
״את באה למסיבה היום נכון?״ חברתי נועם מעירה אותי ממחשבותיי.
לוקח לי זמן לענות, כי וואלה הדבר היחידי שאין לי כח אליו עכשיו זה מסיבה.
״נו אמה את חייבת לבוא! כולם יהיו שם וחוץ מזה, לפני יומיים הייתה לנו בגרות הכי קשה ומלחיצה בעולם, אנחנו צריכות להנןת קצת אחרי החרשנות.״
יש משהו במה שהיא אומרת, בשבוע וחצי האחרון בקושי יצאתי מהבית בגלל הבגרות הזו, מגיע לי קצת להנות.
חוץ מזה, מאז שעומר היה אצלי בבית אני לא מפסיקה לחשוב על מה לעזאזל קרה לו, המסיבה תעזור לי לנער את מחשבותיי.
״יודעת מה? את צודקת. אנחנו צריכות להנות, ולא רק קצת.״
אני אומרת וקמה מהכיסא כשהצלצול בדיוק מצלצל להפסקה.
*******
כשניגשתי ללוקר שלי, להוציא את הציוד לשיעור הבא, זווית עיני קלטה זוג מאוד צמוד שעומד לידי
אני מסובבת את ראשי מעט כדי לראות מי הזוג הזה, ואני רואה את עומר וליה, הילדה הכי יפה בשכבה נראלי.
הם היו מאוד צמודים.
לא ידעתי שהוא חזר לבית ספר....
הוא לא היה בשיעור הקודם.
הוא הרגיש שאני מסתכלת עליהם ותפס אותי על חם בכך שהתחיל קשר עין. הפעם, לא כמו בפעם הקודמת הסתתי את המבט מהר ושברתי את קשר העין איתו.
סגרתי את הלוקר במהירות וצעדתי לעבר הכיתה.
התחיל שיעור ספרות והמורה התחילה להכתיב, דלת הכיתה נפתחה וכל הכיתה סובבה את ראשה.
״סליחה המורה, לא שמתי לב לצלצול.״ עומר אומר למורה בחיוך מצטער והוא השתחווה קלות לאות התנצלות.
״הכל בסדר. עכשיו תשב ותכתוב.״ היא אומרת, נשבתה לקסמיו.
עומר התיישב בכיסא ואני החזרתי את מבטי למחברת.
אחרי שהמורה סיימה להכתיב סיכום על השיר ״פגישה חצי פגישה״ היא אמרה לנו להניח עטים ולהקשיב.
״השיר הסביר לנו על פגישה בין דוברת לאהובה לאחר שנפרדו. זוהי פגישה לא מתואמת אלא פגישה מקרית. מישהו יכול להסביר לפי הבנתו מהשיר מה הדוברת הרגישה לאחר הפגישה הזו?״
המורה שאלה וחיכתה למישהו שיסביר את התשובה לשאלה ששאלה.
״כן עומר?״ המורה לאחר כמה רגעים נותנת את הבמה לתשובה של עומר שכנראה הרים את ידו כדי לענות על השאלה, מה שגרם לי להסתובב באי צפייה לתשובה נכונה, מכיוון שבכלל לא היה בשיעור כשהסבירה המורה את כל השיר.
״כנראה שהפגישה גרמה לדוברת לבלבול ועירור רגשות ישנים, וזכרונות שלה עם אהובה לשעבר שניסתה לדחוק ממנה במשך שנים ובנתה לעצמה מחסום שמנע כניסה של רגשות, וברגע שהפגישה ביניהם קרתה המחסום נפרץ וכך רגשותיה הישנים חזרו וכך גם הזכרונות שהיו לה. מאז היא נתנה לעצמה להזכר בהכל, לחשוב עליו ולהרגיש הכל מחדש.״ הוא עונה על שאלתה של המורה ומשאיר את הכיתה פעורי פה.
הוא בכלל לא הקשיב לסיפור אך ידע את התשובה לשאלה בצורה מדהימה.
״כל הכבוד עומר. עומר נתן לנו תשובה מספקת ונכונה.״ המורה משבחת את עומר והוא מחייך חיוך קטן ונבוך שגורם ללב שלי להתכווץ, ואני אפילו לא יודעת למה.
******
נכנסנו למקום המסיבה, בכל פינה היו או זוג שמזמזמז או גברים שיכורים שנצמדים לבחורות.
אני ורוני נכנסנו לאמצע הרחבה ופשוט התחלנו לרקוד
גברים דוחים ושיכורים ניסו לדחוף לנו כל הערב כוסות אבל ניסינו כמה שיותר להתעלם מהם.
עד שמישהו נצמד אליי באופן מוגזם.
צווחתי צרחה קטנה של בהלה, הבחור השיכור עטף את הישבן שלי עם ידיו והצמיד אותי אליו.
אני מנסה להשתחרר ממנו אבל הוא חזק מידי.
אני מחפשת את נועם עם עיניי אך היא לא נמצאת בשום מקום.
״תעזוב אותי חתיכת מסריח!״ אני אומרת ומנסה לדחוף אותו ממני אך ללא הצלחה.
אני קופאת כשאני מרגישה את הבל פיו הדוחה באוזן שלי. ״לוחמנית.... אני אוהב את זה.. בואי תראי לי בחדר כמה את באמת..״ הוא אומר וגורם לי לצמרמורת מגעילה לעבור בגופי.
לפתע, תוך שניות ידיו של הבחור כבר לא היו סביבי, והוא כבר היה מרוח על הריצפה.
מה לעזאזל?
אני מסובבת את ראשי ומחפשת את הבן אדם שגרם לו ליפול על הריצפה ככה.
יד תופסת את ידי ופרצוף לא מוכר מתקרב אליי בדאגה.
״הי, את בסדר?״ הוא שואל ועיניי נפקחות לרווחה, עדיין בהלם מהסיטואציה.
״בואי.״ הוא אומר ולוקח אותי יחד איתו למחוץ למועדון.
איך שיצאנו מהמועדון, האוויר הקר חדר לגופי וגרם לגופי להצטמרר מהקור.
״את בסדר? הוא הספיק לעשות לך משהו?״ הבחור שאל אותי ואני מנידה לשלילה.
כנראה הוא שם לב שאני מתה מקור כי הוריד את הג׳קט שלו ולבסוף הושיט לי אותו. ״קחי, נראה שקר לך.״ הוא אומר ונותן לי אותו.
״תודה.״ אני אומרת ולובשת את הג׳קט.
״את בטוחה שאת בסדר? את נראית קצת בהלם...״ הוא אומר ומסתכל עליי בדאגה מוזרה.
למה הוא דואג לי ככ והוא לא מכיר אותי בכלל?
״כן, כן... אל תדאג. אני בסדר, בזכותך. תודה רבה לך, אני לא יודעת מה הוא היה עושה לי אם לא היית בא מהשמיים ומציל אותי.״ אני אומרת בחיוך והוא צחק צחוק קטן ויפה.
״אז תודה לך...-״ אני אומרת ומחכה שיגיד לי את שמו כדי שאוכל להודות לו.
״רועי. קוראים לי רוי.״ הוא אומר ואני מחייכת.
״תודה לך רוי.״ אני אומרת בהוקרת תודה והוא מהנהן.
״אין בעד מה...-״ הוא אומר כמוני ומחכה לשמוע את שמי.
בדיוק כשאני באה להגיד לו את שמי, מישהו אחר קורא בשמי.
״אמה!״ אני שומעת קול מוכר מאחוריי ואני מסתובבת לשמע הקול הזה.
״אמה! אומייגד אני ככ מצטערת שנעלמתי.״ נועם ממהרת לרוץ אליי ולחבק אותי.
״בואי נלך הביתה, גם ככה המקום הזה מסריח״ היא אומרת ולוקחת את ידי.
״היה נעים להכיר, ותודה שוב.״ אני אומרת במהירות לרוי לפני שנועם מספיקה לקחת אותי משם.
YOU ARE READING
אל תיפול
Romanceהם ביחד בכיתה בתיכון היא בדרכה ללמוד רפואה ולהיות רופאה בעתיד הוא בחור מסתורי שתמיד מסתבך בצרות ומסתיר סודות מה יקרה כשהיא תראה אותו עם החברים המפוקפקים שלו?
