פרק 6

63 6 0
                                    

עומר-
״אז איפה הכסף אה רפאלי?״ רון הבריון הראשי והמכוער מחזיק בשערי ושואל אותי.
״הבוס שלך הוא זה שחייב לי, אז כדי לך ולחברים המאוד מכוערים שלך ללכת ולהגיד לו את זה״ אני אומר ובתגובה לכך אגרוף ששולח אותי לרצפה פוגע בפניי

״לא!״ צעקה נשית נשמעה מרחוק והבריונים מסתובבים לשמע הקול הזה.
הקול נשמע לי מוכר ואני מנסה לזהות מי הבן אדם שנמצא כאן
אני מסתכל ממש חזק כדי לדעת שאני לא טועה בבן אדם שעומד שם,
יותר נכון בת אדם
אמה.

פאק
הבחורה הזאת נמצאת בכל מקום היא פשוט מתחננת לסכנה.
הבריונים מתקרבים אליה ואני מבין שהיא נמצאת לגמרי בסכנה עכשיו.

אני קופץ על אחד הבנים ושולח אותו לריצפה בשביל לעצור אותם מלהתעסק איתה ולהיזכר בי, גם אם זה אומר שאני צריך לחטוף יותר מכות ממה שקיבלתי עד עכשיו.
אני מנסה ליצור איתה קשר עין שתבין שהיא צריכה לברוח כמה שיותר מהר כי אני לא יודע כמה זמן אוכל להרחיק אותם ממנה.
היא הסתכלה אליי גם כן וכנראה הבינה את המבט שלי כי שנייה אחר כך כבר ברחה מהר מה שגרם לי לאנחת רווחה גדולה.

החלטתי לסיים את זה כבר כי אין לי כוח, למרות שניסיתי לא להחזיר להם כל הזמן הזה, אני צריך ללכת מפה.

החטפתי לכל אחד מהם אגרוף בתורו ונלחמתי בהם אחד אחד עד שזכוכית התנפצה בראשי.

אמה-
אני חייבת לחזור, מה אם הם עשו לו משהו? או חס וחלילה הרגו אותו?
אני חושבת פעמיים אם להתקשר למשטרה ומחליטה ללכת לשם בזהירות ולראות מה קורה.

אני מתחבאת בשיח ורואה את עומר מקבל בקבוק בירה לראש.
הדבר גרם לי להיבהל וכמעט לצעוק אבל מהר סגרתי את פי ברעידה.
הם בועטים בו כמה בעיטות לפני שמשאירים אותו מעולף לבד.

אני מחכה כמה שניות שילכו כדי שאוכל לגשת אליו.
אני קמה אחרי שאני רואה שאף אחד לא נמצא מהמחבוא ורצה אליו.
״עומר! עומר תתעורר! אני לא מאמינה שזה קורה שוב,״ אני אומרת ומנסה להעיר אותו.
אני מוציאה את הטלפון מכיסי ומתלבטת למי להתקשר.
לבסוף אני מקלידה מספר טלפון ומצלצלת.
״רוי! רוי בבקשה, מצאתי כאן את עומר! הוא מדמם תבוא דחוף!״ אני צועקת ודמעות ממהרות לבוא ולזרום על לחיי.
״אנחנו בפארק שליד הבית שלי בבקשה תמהר.״ אני אומרת והוא אמר שהוא עוד דקה מגיע.

*******
הנסיעה מתחילה בשתיקה, רוי נוהג ואני ועומר יושבים במושבים האחוריים.
אני כל הנסיעה בודקת את הזכוכיות שנמצאות לעומר בראש ומנסה להבין עד כמה הפגיעות חמורות.
״אפשר לדעת מה לעזאזל קרה?״ רוי שואל ואני נאנחת.
״אני בעצמי לא יודעת.״ אני אומרת.
״הזכוכיות די עמוקות אני חושבת שצריך בית חולים.״ אני אומרת ועומר מחזיק בידי הנמצאת ליד ראשו, מוריד אותה למטה.
״בלי בית חולים.״ הוא אומר ורוי נאנח.

אל תיפולWhere stories live. Discover now