ניקו פקח את עיניו, כאב ראש חזק מכה בו.
לעזאזל, הוא לא היה צריך לשתות כל כך הרבה.
הוא הסתכל על השעון הדיגיטלי שעמד על השידה לצידו ונאנח.
9:48 בפאקינג בוקר.
אבל...
רגע...
בכלל אין לו שעון דיגיטלי בחדר...
ניקו הסתובב לצד השני בבהלה גוברת ונאנח בהקלה שניות לאחר מכן כשהוא זיהה את פניו השלוות של בן הזוג שלו.
הוא בהה בפניו של וויל וחייך לעצמו.
וויל היה יפיפה, הוא תמיד היה יפיפה.
קשה לו להאמין שהבנאדם הזה, בן הזוג המהמם שלו, שאם ניקו לא היה חושש לגמרי מאלת האהבה היוונית, אפרודיטה הוא היה משווה אותו אליה, היה איתו.
מה הוא מצא בו?
איך הוא לא ויתר עליו?
ניקו לעולם לא ידע.
אבל... למען האמת...
אולי הוא גם לא רוצה לדעת.
אולי הוא רוצה להאמין שזה בזכות עצמו.
בזכות האישיות שלו, בזכות החיוך שלו, שעולה כשהוא לייד וויל פי 5 משהוא עולה לייד כל אחד אחר
ובואתו הרגע ניקו מבין משהו.
הוא אוהב את וויל.
לא חושב שהוא נחמד.
לא מחבב.
אוהב.
אוהב עד עמקי נשמתו.
ואומנם זה מלחיץ אותו נורא, להרגיש התחייבות כזאת למישהו שכבר שנים הוא מתחמק מזה, וזה מוזר לו, פתאום לחשוב על אדם ספציפי 24/7, אחרי שלעג לכל מי שעשה את זה לפניו.
אבל הוא אוהב את זה.
הוא אוהב את ההרגשה הזאת, שיש מישהו שהוא כל כך חשוב לך, ואתה כל כך חשוב לו.
הוא אוהב את הכרבולים והחמימים, את הנשיקות הקטנטנות, ואת אלה הגדולות.
הוא אוהב את החיוכים השקטים שמדברים בניהם בעצמם, את ההרגשה של ידו של וויל אוחזת ביד שלו, את מראה השמש בשיערו הבלונדיני של וויל.
הוא אוהב את הקול של וויל, לא נמוך, לא גבוה ונשמע כמו שירת מלאכים, ובמיוחד בכל פעם שהוא מתחיל לדבר על אובססיה או תחביב חדש, כשעיניו מוארות נוצצות בשמחה.
ואם כבר מדברים על זה, הוא אוהב את עיניו הכחולות והגדולות של וויל, עיניו תמימות מאחורי מוח הרבה פחות תמים, ולא כמו איך שאתם חושבים.
ניקו יודע שוויל ראה כמה וכמה דברים קשים, זה חלק מההתנדבות שלו בבית החולים, אבל זה לא רק משם.
כאשר וויל היה צעיר יותר אביו עבר תאונה בעוד הוא במכונית.
הוא לא קיבל מכות חזקות מידי, כמה שפשופים יבשים אבל אביו הוא זה שנפגע באמת.
פניו נפוחות, היו לו לפחות שלושה שברים, וזה רק לפי מה שאמרו בתקשורת.
אבל זה לא היה נכון.
וויל סיפר לניקו שאביו נכנס לקומה לכמעט חצי שנה, וכשהוא התעורר הוא לעולם לא חזר למי שהוא היה לפני.
הוא סיפר לו שמצד אחד זה היה נחמד, שפתאום אביו זוכר את שמו ומדבר איתו יותר, מתנהג כמו אבא אמיתי, אבל מצד שני הוא לא בדיוק ידע איך להתמודד עם זה.
"זה מגניב שהוא פתאום מתייחס אליי יותר ואנחנו מבלים יותר יחד כמו שרציתי שיקרה כל החיים שלי, אבל אני לא יודע איך להתנהג איתו עכשיו. כל כך התרגלתי שהוא לא נמצא בחיים שלי שעכשיו כשהוא נמצא בהם אני לא יודע מה לעשות."
