•{פרק 7}•

2 0 0
                                    

לוקאס מילר

"לא" שיקרתי. אני כן חשבתי שהכלב הזה התחיל עם קים אבל זה הגיעה לו
הוא נשם לידה וזה כבר הייתה סיבה להרוג אותו.

אני לא יודע למה הוצאתי את התשובה הזו ככה מהפה שלי אני רציתי לומר כן.

"סליחה אם הפרעתי לך" אמרה וקמה מהספה. לא לא היא לא הולכת אני רוצה להמשיך לראות אותה.

היא חלפה על פני אבל החזקתי לה את היד וסובבתי אותה והושבתי אותה על רגלי.

"כן" לחשתי ועיניה נפערו. "מה..מה אתה עושה?" גימגמה "אני כן חשבתי ככה" עניתי בלחש.

היא חייכה חיוך מנצח כאילו הצליחה משהו. חיבקתי אותה קרוב מספיק לחזהי.

"לוקאס" לחשה "מה?" עניתי. "אני צריכה ללכת" ענתה ושמעתי בקולה צער. על מה היא מדברת היא לא הולכת לשום מקום.

סובבתי אותה שהפרצוף שלי היה מול החזה היפה שלה.

אני לא יודע אבל זה עשה לי את הזקפה הכי גדולה שלי. הרגשתי שזה נגע בה.

"אני מרגישה שאתה מתכוון לזה או בגלל החזה שלי" אמרה בחיוך ערמומי. "כפי שאת מרגישה אני מתכוון לזה" אמרתי וגם בגלל החזה הגדול והיפה שלה.

היא קירבה את הפנים שלה אלי עד שכמעט השפתיים שלנו נגעו אחת בשניה.

"כמו שעשית לי" אמרה ונקשה באצבעותיה ונעלמה.

"פאק!"

[אחרי שלוש שעות]

ניק הזמין אותי ואת ריידן לאחוזה כדי לדבר קצת ולשתות. הגענו לאחוזה שלהם ודפקתי בדלת.

ניק פתח את הדלת "ברוכים הבאים" אמר ונתן לנו להיכנס. נכנסנו והסתכלתי בכל הבית.

זאת הייתה אחוזה מפוארת כמו שלי.
ניק ליווה אותנו לסלון והתיישבנו בספה.

ליאם שהיה בבר ממול מזג לכל אחד כוס של דם. "אז מה קורה איתכם?" שאל ניק.

"אנחנו בסדר איך אתם?" עניתי ושאלתי אותו בחזרה.

"אנחנו גם בסדר תודה" אמר ולקח מליאם את הכוס דם שלו ואני לקחתי את שלי וגם ריידן את שלו.

"איפה הבנות?" שאל ריידן. באמת איפה הם או איפה קים.

היא תשלם על זה שנעלמה ברגע הכי טוב שלנו.

"לוקאס הכול טוב?" שאל ליאם שהביט בי מבט תוהה והינהנתי.

"הבנות בחדרים שלהם אתם רוצים שאקרא להם?" שאל אבל אני רציתי לדבר עם קים בפרטיות.

"לא לא צריך, איפה השירותים?" שאלתי אבל לא התכוונתי ללכת לשם.

"אתה עולה במדרגות וזה נמצא בחדר בסוף המסדרון" הסביר לי ליאם.

הינהנתי וקמתי מהספה והלכתי למדרגות. עליתי ועברתי במסדרון.

השתמשתי בכוח שלי לשמיעה טובה וחזקה ושמעתי את קים מזמזמת בחדר בהמשך.

הלכתי והגעתי לחדר שלה, דפקתי והיא אישרה לי להיכנס ונכנסתי.

ראיתי אותה מסרקת את שערה הארוך והיפה שלה במראה.

היא הסתובבה לראות מי זה וראתה אותי. היא הביטה בי וחזרה לסרק במראה.

סגרתי את הדלת והלכתי לכיוונה. עמדתי מאחורי הכיסא שהיא ישבה בו והסתכלתי עליה דרך המראה.

"מה אתה עושה פה?" שאלה אותי.
"אל שלך הזמין אותי אבל אני חושב שאני אהיה איתך כל הזמן הזה."

עניתי. היא שמה את המסרק שלה על השולחן מולה וקמה.

היא הסתובבה אלי בחיוך היפה שלה.

היא שמה את ידיה על חזהי וקירבה את פניה שוב לפניי. אני מת לנשק את השפתיים היפות שלה.

"מצטערת לא עכשיו" אמרה ודחפה אותי אחורה. היא הסתובבה והלכה לכיוון הדלת.

מהר מאוד תפסתי בידה והצמדתי אותה לקיר והורדתי את ראשי אל פניה.

"אתה באמת רוצה לנשק אותי אה?" אמרה לי. "מאוד" לחשתי וקרבתי עוד את ראשי אליה.

"חבל, אבל אמרתי לא עכשיו" אמרה בחיוך מבואס ורצה בעזרת כוחה ויצאה מהחדר.

לא שוב.

ירדתי במדרגות וחזרתי לסלון, ראיתי את קים יושבת בכורסה עם ידיים שלובות ומחייכת אלי חיוך.

אני עוד יחזיר לה על זה.

•~.★  + .  ★  . +  ★. ~•

הוא רצה להרוג מישהו כי הוא נשם לידה.

תתכוננו להפתעות מלוקאס מילר!

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: 2 days ago ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

סלבטור - הערפדים 1Where stories live. Discover now