ג'ייק:
התהלכתי לי בשדא פתוח של צבעונים שחורים יחד עם שאר בני משפחתי תמיד אהבתי אותם, כל כך כי הם מסמלים את האירוניה שבחיים, לפרח קוראים צבעוני אך צבעו האמיתי הוא שחור...
אמא קוורי אבא ונלסון טיילו גם הם בשדא הגדול. והיה נדמה שהכל אפשרי עד שדוד קרוז הגיע ,אין לי מושג למה אבל מאז שהוא התחתן עם דודה נלה אני פשוט שונא אותו. הברנש המשופם פשוט לא בישר טובות מבחינתי...
הוא רמס את הפרחים כשחיוך זחוך מרוח לפניו,וקוורי הסתכל בו באימה:"מה אתה עושה??..." "אתה מוחץ את הפרחים...!" הוא זעק אליו בתמימות התעלמתי מבן הזונה המשופם והרמתי את מבטי אל השמיים זרועי הכוכבים שקשטו את הלילה האפל.
חייכתי לעצמי כשתפס את מבטי כוכב אחד,זוהר באופן בלתי רגיל, נוצץ כאילו מושך את עניי להסתכל בו מבלי יכולת כלשהי להסיט את מבטי ...
צומת ליבי חזרה למשפחתי כשצעקה עמוקה נשמעה מיפיו של קוורי :"אחחחחחחחח..." "תפסיק עם זה, זה ממש כואב...!!"
ניצוץ של זעם ניצת בעניי כשראיתי את קרוז טופס בבסיס גרונו של קוורי וחונק אותו בניסיון לגמור את האוויר בריאותיו...
הסתכלתי סביבי כדי לנסות לאתר בעניי את אמא אבא,או אפילו את נלסון שלא יכל לעשות הרבה כיוון שהיה רק תינוק רך שיגעון אחז בי כשקץרצתי לכל הכיוונים בנסיון נואש למצוא אותם בסופו של דבר הצלחתי למרות שהיה מוטב אם זה לא היה קורא...
שלושתם שכבו על הדשא הרך והפרחים לגמו את דמם הנוזל בשקיקה...
הרמתי את מבטי בטירוף אל דוד קרוז כשיריה נשמעה באוויר, רצתי אליו אך זה היה מאוחר מידי גם קוורי כבר לא היה בין החיים...
דמעות זלגו לריטן על לחיי והסתכלתי בדוד קרוז בעצב והיה מעורבב בזעם טהור.
"מה עשית?!?!..."
הוא חייך אליי ברישעות טענה בנחת:"לא ג'ייק, מה אתה עשית...?"
הבילבול פילח את דרכו לליבי בזמן שקרוז התקרב אליי בצעדים גסים.
ועוד ליפני שהספקתי להבחין בכך רובה היה מוצמד לחזי...
"זה מה שקורא למי שמוותר על התואר ג'ייק..."
"לאט לאט הוא נאלץ לוותר על הכל..."
הוא חתם את דבריו כשירא בחזה שלי בעוצמה,דם זלג בטחונות מהפצע הכואב ועניי נעצמו לאיטן לצלילי משמע צוחקו המחרחר של קרוז...
"זה מה שקורה למי שמוותר על התואר..."
התעוררתי באחת כשזעה קרה מכסה את גופי וכבר שאני לא מכיר שוכב עירום לצידה השני של המיטה בה ישנתי...
מה?!?!
אני חיי?!?!?!
הרמתי את השמיכה בהינף יד תוך שאני מנסה להירגע מהסיוט הנורא..
רגע?!
מה?!
גם אני עירום?!?!
חיוך מקסים קידם את פניי המבוהלות.
"בוקר טוב נסיך..."
הוא פנה אליי בכזו מתיקות שבשלוש מילים הבנתי מה אני עושה פה עירום במלון דרכים יחד עם גבר שאיני מכיר בכלל...
הוא הושיט אליי את ידו באגביות כאילו אתמל לא בלינו לילה מטריף יחד ואמר:
"נעים לי מאוד קאי ..."
אז היוישים לכולם💋♥️👻😎
אני ממש שמחה שנכנסתם כדי לקרוא את הספר שלי😘🥰😍🤟🥹
ומקווה שתהנו מימנו כמו שאני נהנית לכתוב אותו פליז תגיבו ותצביעו נתראה בפרק הבא ...
YOU ARE READING
Bad Night...
Vampireהכל התחיל ממש רגיל... האאא, עד כמה זה יכול להיות רגיל כשאתה ערפד ונזר לשושלת בלתי נגמרת של אבות עם עבר מכבד במיוחד... אה והכי חשוב גיי... אני ג'ייק ואני ערפד גיי,וכמובן שאף אחד לא יודע. כי אף ערפד שמכבד עצמו בטרנסילבניה לא ינפנף בעובדה חסרת בושה שכז...
