2

80 20 83
                                    

הארי מוגש לשירות הציבור ^^ ככה אני מדמיינת אותו בפאנפיק!

הצבעתם? :)


זה מאוד קל לזהות את חזרתו של נייל לעיירה, ולבית הספר בפרט. האירי המחומצן לא יכול להגיע למקום מסוים מבלי שישר יבחינו בו עם הדיבורים הבלתי נגמרים שלו. זה יום שני בבוקר, ממש לפני המבחן הראשון בכימיה השנה, כשהבלונדיני נכנס בדלת בסערה, גורם לעיניי כל הכיתה להיות עליו.

"אולה, דיוה גוט, בונז'ור, קוניצ'יוואה, פריבייט, מרחבא חבריי היקרים שבטח התגעגעו אליי והשתוקקו לשמוע אותי מספר להם שוב על הפנטזיות שלי יחד עם סינדי קרופורד שתזכה לחיים ארוכים, האישה היפה ביותר שיצא לעולם לראות בעיניו הטהורות, מי ייתן והשנה סנטה יגשים את החלום שלי ומתחת לעץ חג המולד היא תשב שם עם חצאית קצרה ופפיון עטיפה לראשה, ואז יהיה לנו את כל הלי-"

"-נייל היא כבר בת איזה שישים!", זאין מתערב, עושה קולות של גועל ומניח את ידו על שפתיו של האחר, גורם לו למלמל את סוף המשפט.

"-סנטה יודע-לעשו-תעיף את היד הזאת- זאין!"

"-בן של מהגרים, הוא נשך אותי!", זאין מתבכיין, מראה לליאם את ידו הפצועה, וזוכה לגלגול עיניים. הוא שולח מבט זועף לנייל, שמשלב את ידיו ברוגז, מביט הצידה ומעמיד פנים שהוא שורק בתמימות.

"לא התגעגעתי אליך בכלל.", זאין נושף ומסנן בשקט, "חזיר."

"אוי", לואי עוצם את עיניו באנחה, יודע מה עומד לקרות.

"לא אתה לא!", נייל שם יד על ליבו ופוער את פיו, "לו-אי! זאין קרא לי חזיר! תרביץ לו, תכה את הפנים היפות האלה בבקשה עד שלא ישאר להן שום זכר, תעשה משהו נו כבר-"

"-אתה בהחלט משהו מיוחד, שדון אירי שלנו.", לואי מניח את ידו מסביב לעורפו של נייל. כולם מביטים אחד בשני לכמה שניות לפני שהם מתחילים לפרוץ בצחוק.

"זו התקופה בשנה שאתה תמיד חסר, ניילר.", ליאם הבא לחבק אותו. הם תופחים אחד לשני על הגב, נייל מזייף בכי על כתפו. כשהם נפרדים, חיוך של מניאק מרוח על פניו של זאין.

"לא יכולת להישאר שם לעוד- לא יודע, כל החיים אולי?", נייל מגלגל את עיניו, גורם לזאין לצחקק ולעטוף את האחר בחיבוק חם.

"אז...", נייל מביט בשאר הבנים עם פרצוף מתחנן,

"ממי אני מעתיק?"

כולם נאנחים והולכים למקומם, מתיישבים ומוציאים את הדפים החלקים, בזמן שנייל ממשיך לרטון מאחור, "חברים! באמת, אל תנטשו אותי. תעשו טובה!, אוף איתכם."

לואי תופס את העט הכחול בידו ומחייך לעצמו. כלום לא השתנה. הוא אוהב את החברים שלו.

"אה, לואי.", זאין נוגע בכתפו מהכיסא מאחוריו.

The Beach Boy - Larry StylinsonWhere stories live. Discover now