? Is will love win?

chapitre 2

שמעתי את קולה של אליסון, את הצחוק המתגלגל שלה.

פתחתי את העיינים , עברתי משיכבה לישבה.
וראיתי אותה נשענת על הדלת מחזיקה בידה את נעלי העקב השחורות שלה.
וצוחקת עם הבחור מעבר לדלת.
אחרי כמה דקות היא סגרה את דלת הבית.

"איך היה?" הדלקתי את האור.
היא קפצה בבהלה.
חייכתי.
"מדהים, לכי לישון מחר יש לך בית ספר" היא פיהקה ונכנסה לחדר שלה.

נכנסתי למיטה שלי עצמתי את העיינים אבל לא הצלחתי לישון
אני מקנאה בה!!
איך זה שהיא הצליחה להתגבר על כל מה קרה לנו.
ואני לא!
כיאלו מה??
איזה מין בן אדם מצליח להתגבר על זה.

שאמא שלו התאבדה בגללו, כי היא הלשינה על בעלה בזה שבגדה בו.
ואז אבא שלה נטוש אותם לטובת 'העבודה שלו!
☆
"אלנה!!! קומי עכשיו " היא משכה את השמיכה מעליי.
" אליסון די!! אני עייפה!" שמתי את ידיי על הפנים מנסה להסתיר את האור המסווינר .
"יש לך שתי דקות או שאני מכניסה אותך למקלחת קרה!" היא צרחה
קמתי מהמיטה באי רצון.
צחצחתי שניים
התלבשתי כרגיל ,ג'ינס עם חולצת שחורה ומגפיים שחורות שאני כל כך אוהבת מעל כל זה ג'קט בצבע אפור.

"הווו,הנה מישהי החליטה לקום סוף סוף " אליסון נזפה בי.
"יום טוב!" אמרתי לה בציניות
יוצאת לעוד יום של שגרה
החלטתי היום ללכת ברגל
שמתי אוזניות
שמתי את השיר
Bad- the cab.
אחרי כמה דקות, אופנוע עבר לידי והלך בקצב שלי,על הכביש.

הזזתי קצת את המבט לאופנוע וזה היה הבחור שדיבר איתי אתמול,ליד הלוקר.
החלטתי להתעלם ממנו,לא כי אני גסה אלא כי אני לא יודעת מה להגיד לו.

אני יותר מדי מתביישת לדבר איתו
זה כבר לא בא לי בקלות
השתנתי.
הוא ירד מהאופנע  הלך מאחורי.
" את צרודה או משהו?" שמעתי את קולו מאחורי
לפני שהספקתי לענות לו, הוא כבר היה לידי.
"לא..."לחשתי
"מה את אומרת לבוא איתי לעשות קעקוע?" הוא שאל ישר ולענייו
"לא תודה"עניתי מהר מדי.
" אל תדאגי רק אני עושה, את רק מחזיקה לי את היד" הוא חייך,חייך חושף גומות
"טוב..." אני מפחדת שאם אני אתווכח איתו זה יגמר לא טוב.
"סבבה, אני אסוף אותך אחרי בית ספר " הוא חייך.

במה לעזעאל הכנסת את עצמך אלנה
קעקוע?רציני??

היום עבר כשרגיל, ישבתי במקומי בסוף הכיתה ואף אחד לא בא לדבר איתי וטוב שכך, ישבתי בהפסקה בדשא עם מחברת הציור שלי שכבר הספיקה להייתבש השעה הייתה 14:45 וסוף סוף נגמר היום.

אספתי מהר את החפצים שלי, מהר מדי והקלמר נפל.

דחפתי הכל לתיק , דחפתי את כולם ורצתי לעבר הדלת החומה הגדולה, לא בראש שלי עכשו ללכת עם בחור זר מלא הקעקועים לעשות עוד קעקוע.
אפילו בעבר לא הסתובבתי עם טיפוסים כמוהו

"ממהרת לאנשהו?" יד תפסה בזרועי וסובבה אותי ועוד שניה נפלתי.
זה הוא...
"ל-לא" גמגמתי.
הוא חייך.
"טוב אז הולכים?"הוא שאל.
"כן אמרתי בקול כל כך חלש, שאני יכולה להשביע שהוא לא שמע.

יצאנו מהבית הספר.
הוא הוביל אותי לאופנוע שלו?¿
"תעלי"הוא נתן לי קסדה.
"האאאא, אי אפשר ללכת באוטובוס? " הוא הסתכל עליי וצחק.
" את מפחדת?" הוא הסתכל לתוך עיניי.
"לא..." הוא התיישב על האופנוע.
וחיכה שאני אתיישב גם.
זה לא שאני אף פעם לא נסעתי באופנוע
כבר נסעתי באופנוע בעיר הקודמת שלי
עם החברים הקודמים שלי.
בחיים הקודמים שלי.

אבל יש לי מין טראומה מאפנוע בגלל שעברתי תאונה בעבר.
הייתי בקומה במשך חודשיים.

עמדתי מולו במשך כמה דקות ואז קלטתי שאני סתם מביכה את עצמי.
לקחתי את הקסדה חבשתי אותה כל ראשי.
"תחזקי בי" הוא הרים את הג'קט שלו.
סבבתי את היידים מסביב למותנים שלו
בזמן הנסיעה הבנתי מה אני עושה.

אני אשכרה  עליתי לאופנוע של אדם זר שאני לא מכירה את שמו.
ואנחנו הולכים לעשות קעקוע.
כל הכבוד האלנה
החמאתי לעצמי.

הגענו למקום שלא הכרתי בכל זאת אני נמצאת 4 חודשים בבוסטון.
האופנוע נעצר מול חנות קעוקעים
אבל ממש כמו בסרטים.
עם מלאי בנות עם בגדי תחתונה בלבד!
מלא עשן בכל מקום, ריח של סמים.

"בואי"הוא ירד מהאופנוע משך בידי, הןא דחף את הדלת הזכוכית עם מסגרת אדומה 

וראיתי מקום יפה אבל באותו זמן דוחה, זה היה מדהים לראות את זה במציאות

"יסמין!!"הוא נישק בלחי בחורה בגיל העשרים ככל הנראה.
עם קעוקעים על כל הגוף ושיער אדום.
"אז מה חתיךעוד קעקוע" היא הסתכלה על היידים שלו שהיו מלא בקעקועים
"כן" הוא התיישב על כיסא.
יסמין הוציאה קלסר והניחה אותו על השולחן
"אז מה בשביל אדוני?" היא צחקקה.
"תבחרי את!' הוא פנה אליי.
" אני? "שאלתי לא מבינה.
"כן את זאת שאני לא מכיר את שמה.." הוא הסתכל עליי,מחכה שאגיד לו את שמי.
"אלנה.." השפלתי את הראש.
"שם יפה" הוא הסתכל עליי כל כך עמוק שהרגשתי ערומה מולו
" טוב אני לא רוצה להפריע תקראו לי כשבחרתם" יסמין צחקה והלכה.
"דרך אגב אני שון"הוא לקח את הקלסר והתחיל לדפדף בו.

ראיתי בקלסר קעוקע שמשך את צומת ליבי.
" זה!" הצבעתי על קעוקע הצורת תלתן
הוא הסתכל עליי בחן אותי שוב במבט שעביר בי צמרמורת
"כיאלו הקעוקע הזה נראה סבבה,אבל אתה לא חייב כיאלו אתה יודע" גמגמתי, והבנתי שנראתי יותר משי מתלהבת.

"יסמין!! " הוא צעק.
" אז בחרתם?" היא שאלה.
"כן אז זה!"הוא הצביע על התלתן שלי.
" הוו התלתן בעל 3 עלים מסמן מזל והתחלות חדשות  אחלה בחירה" היא חייכה והושיטה את ידיה לכיסא והתיישבה
"אתה לא היית חייב, אתה יודע." אמרתי לו
" כן אבל זה מצא חן בעייני" הוא שכב על המיטה.

יסמין הוציאה מחט גדל כזה מהמגירה ושון ראה את הפרצןף שלי וצחק.
"זה יכאב?" שאלתי אותו והוא צחק ומלמל לא

ולא יכלתי לראות שמתי את ידיי על עייני
"זה לא כזה כואב את יודעת " שמעתי את שון צוחק.
"אתה צוחק נכון" התקרבתי אליו
"בואי"הוא סימן לי להתקרב יותר
התקרבתי וראיתי איך המחט צורב את גופו.
הרגשתי צמרמורת.

" זהו" יסמין אמרה מרימה את ידיה באוויר
הוא עבר לישבה ובחן את הקעוקע החדש שלו

"אוו יצא טוב" הוא אמר וחייך
"בואי תראי"הוא אמר,התקרבתי טיפה וראיתי את התלתן שלי, היא נראה ממש טוב ומציור בצורה מושלמת.

"את אוהבת?" הוא עבר קם על רגליו לובש את החולצה בחזרה
"כן" חייכתי כמו ילדה בת שנה
♧♧♧
נו מה אתם אומרים על שון ואלנה.
איך אתם רוצים  שהדמיוית היו, 
תגובות נסיכות