" האא תקשיב אני יכולה להסביר" גמגמתי מול הבחור שירד מהאופנוע הוא נראה גדול ומפחיד, חסון כזה מהסוג שלא מוותר על קללה ועוד יותר על בחורה.
הוא היה מלא בקעוקעים והשיער שלו היה מקולח משני הצדדים
הוא התקדם לעברי בצעדים מאיימים הסתכלתי עליו אם לא הייתי רועדת ומרגישה את הרגליים שלי הייתי רצה או בורחת, אבל הייתי משותקת אז לא זזתי.
הוא תפס בצוואר שלי ומחץ אותו עם ידיי הגדולות הרגשתי איך קנה הנשימה שלי נסתם ואיך אני נאבקת לנשום.
"כלבה,שלא תעזי לדבר ככה על אמא שלי"הוא צעק מעיף את ידו ללחי שלי.
עצמתי את עייני מהכאב של הסתירה, סיתי לשחרר את ידו הכואב שהייתה סביב צווארי, ואחרי כמו 3 דקות הפסקתי להיאבק, הרגשתי איך אני עוצמת את עייני, ונותנת לעצמי ליפול לרצפה.
נפלתי בבום לרצפה התחלתי להשתעל, פתחתי את עייני,
שון!
זה היה שון,הוא עמד שם עם מעיל העור השחור שלו השיער השחור העיינים הכחולות כקרח מביטות בי לבדוק אם אני בסדר.
חייכתי חיוך קטן הוא הסתובב והכניס כמה אגרופים לפרצוף של הבחור
וחזר אליי מושך את זורעי לעבר האופנוע שלו.
"תחזקי חזק"הוא מרים את המעיל שלו כדי שאוכל להחזיק חזק המותניים שלו.
אני מעדקת את היידים שלי סביב החולצה הלבנה שלו כל כך חזק שבתוך שברתי לו עצם או שתיים.
הוא עצר את האופנוע ליד הפארק שליד הבית שלי
"תודה"אמרתי לאחר איזה 10 דקות מביכות של שקט כשאנחנו יושבים על הנדנדות.
"מתי שרק תצרכי"הוא צחק ומכניס את ידו לשיער השחור המבריק שלו
"מה שעשית שזה הגיע למצב כזה"הוא שאל
"איזה מן בן אדם זורק עליך מים כשאיזה 5 מעלות ברחוב ומצפה שלא אקלל אותו ואגיד תודה"התפצצתי מעצבים על שון שלא היה אשם בכלל,אבל הבן זונה הזה הרטיב אותי עד מוות ומה הייתי אמורה להגיד!
"האנשים של היום "הוא חיקה קול של סבתא מתלוננת על הדור של היום
והתפוצצתי מצחוק והוא אחרי.
העברנו את השעות האחרונות בהרצת בדיחות בנינו ולמדתי להכיר אותו יותר טוב והוא לא עוד אחד שחש את העצמו ומכור לסמים וסיגריות ,טוב במחשבה שנייה אולי הוא כן מכור לסגריות במשך 3 שעות הוא הספיק לסיים 2 חבילות סגריות ואני ממש לא מגזימה.
"טוב נראלי אני אחזור הבייתה מתחיל להיות ממש קר וירד גשם אני אומרת לך"צחקתי מסתכלת על השמיים השחורים.
קמתי מהנדנדה הרמתי את התיק שלי נופפתי לשון לשלום והולכת לכיין הדירה שלי.
"אלנה חכי"שון רץ אחרי
"מה?"הסותבבתי והופתעתי לגלות עד כמה הוא קרוב אליי, מרוב בהלה לקחתי צעד אחורה
"את עושה משהו בערב?"הוא חפר את ידו בשיער שלו ומסתכל עליי עם העיניים הכחולות שלו שעל פעם אני טובעת בהם מחדש .
"ל-לא ממש"נשכתי את השפה העליונה שלי
"יש איזה בית קפה בפינת הרחוב בא לך?" הוא שאל עם חיוך
לא,אין מצב שאני מסכימה מה קורה איתך אלנה תתעוררי הוא יפגע בך, הוא מסוג הבנים של לילה אחד ולא יותר תזהירי.
"כן הבית קפה שאני עובדת בו"חייכתי
"ראיתי אותך עם ההומו הזה"הוא גיחך.
בן לא הומו ,בן הוא מדהים הוא בכלל לא מכיר אותו
"אתה לא מכיר אותו איך אתה אומר שהוא הומו?"שאלתי עצבנית
"הוא נראה הומו חרמן איך הוא הסתכל על התחת שלך"הוא כףגיחך והוציא סגירה מהמעיל שלו והכניס אותה לפה.
"למה אתה לא חרמן?"פה כבר לא שלטתי על המילים שלי
"אל תדאגי לי"הוא הדליק את הסגירה והוציא עשן מהפה לצד כדי לא לפגוע בי.
"לך לעזעאל שון"צעקתי והלכתי לכייון הדירה.
שון;
נשבע אני אף פעם לא הבין נשים, או יותר נכון את אלנה
מה אמרתי?
אך אלנה אלנה מה שאת גורמת לי לעשות מה כל כך מיוחד בך?
עליתי לאופנוע ונסעתי לכייון לבר הקרוב אני חייב לשתות משהו חזק כדי לשכוח מזה שבחורה הרימה עליי קול ונשארה שלמה.
♤♤♤
מה אתם חושבים שאלנה תלך לבית קפה בערב?
לא לשכוח להגיב
YOU ARE READING
? Is will love win?
Romanceהם לגמרי הפכים אבל מה שיש בניהם כבר לא קיים היום היא לא מוכנה לוותר על האהבה שלהם אבל הוא בטוח שזה לא זה. מה יקרה? האם אהבה שלהם תנצח❤
