? Is will love win?

chapitre 3

הוא הוריד אותי ליד הבניין שאני גרה בו
"נתראה מחר אלנה" הוא הסתכל עליי ונישק לי את הלחי,והרגשתי את הזיפים שלו שורטים אותי

"ביי"לחשתי מרגישה את פני מאדימות
עליתי במדרגות כשהגעתי לקומה 2 הסתכלתי דרך החלון,  הוא כבר לא היה שם.

חיפשתי את המפתחות בתוך התיק שלי
אבל הדלת נפתחה לבד ואליסון עמדה שם עם חיוך ממזרי על פנייה.
או לא היא ראתה
היא תשגע אותי!
" אז,מה קורה אחות קטנה,את יוצאת עם בחור? "היא קפצה עליי.

האמת שהיא סתם משאלה את עצמה אין כלום ביני לבנו הוא סתם רוצה להשכיב אותי ומנסה את הקסם שלו עליי אבל אני הכרתי בנים כאלה אני יודעת איך זה עובד לא עבר מספיק זמן כדי שאני אשכח.

דחפתי אותה ממני מגלגלת עיינים ונכנסת לדירה זורקת את התיק על הרצפה.
" רק שתדעי שאין כלום ולא יהיה כלום" זרקתי לה.
" בטח"היא סיננה וצחקה.

פתחתי את המקרר וראיתי  צלחת מוכנה רק בשבילי, שינצל עם אורז, חולה על זה.

אליסון יצאה עם בגדי דיילת ומזוודה קטנה שחורה
אוווו לא היא טסה ועוזבת אותי לבד.
"טוב אחותי אני נוסעת תשמרי על עצמך ועל חבר שלך" היא נישקה את מצחי, וגלגלתי עיינים.
"ביי" אמרתי הולכת לחלון מביטה בא מכניסה את המזוודה לתוך מונית.

חזרתי לאוכל שלי,חושבת על מה שקרה היום זה היה די מוזר ,למה שהבחור הכי חתיך והכי מזיין בעיר, מבקש ממני לבוא איתו לעשות קעקוע.

אני לא רוצה לתת לעבר לחזור אין מצב שאני שוקעת שוב בבוץ הזה
סיימתי עם כל זה.
הבחור היחיד שאני אצא איתו זה יהיה בעלי לעתיד וממש לא בחור כמו שון!

לקחתי החלטה וזה להישאר לבד בלי חבר ל10 שנים הקרובות ועברו רק 4 חודשיים.
אז גברתי הצעירה תשלטי על עצמך הקול שהתוכי נזכר שהוא קיים .

הלכתי לחדר מחליפה את חולצת הבית ספר בחולצה כחולה נופלת ולובשת מעיל קטן בכל זאת חורף אני נועלת מגפיים שמורות נמוכות ויוצאת לכייון בית הקפה שאני עובדת בה.
אני לא יכולה לתת רק לאליסון לפרנס אותנו אז אני ממלצרת אחרי הלימודים , ברור שזה לא מוצא חן בעייני אליסון אבל אני לא משאירה לה ברירה.

"היי"אני מחייכת לדייב בעל הבית קפה,
"היי"הוא משיב לי חיוך וזורק לי את הסינר השחור.
אני קושרת אותו סביבי ומתחילה להגיש לאנשים שיושבים.

הדלת משמיעה את הפעמון ומסמן שלקוח חדש נכנס אני הולכת לקבל את פניו.
ומה לעזעאל?¿
ז-זה שון וחבריו עם עוד שתי בנות שלובשות  בחצי סמרטוט שלא משאיר הרבה מקום לדמיון.
אני יוצאת מההלם שלי ומביאה להם שולחן של 6 אנשים.
"אחי זאת לא הילדה שהגנת עלייה בחצר"אחד מחבריו עם פס בלונד בשיער אומר לשון.
"אז" שון עונה בזלזול ושם את היד על הירך של בחורה שיושבת לידו.
אווו פאק!! שון הוא זה שהגן עליי בחצר מקודם עם מחברת הציור וזה...
פדיחה אפילו לא הודותי לו.
הוא בטח חושב שאני איזה סנובית שחושבת את עצמה.
רגע רגע מה את אומרת מה זה אכפת לך מה הוא חושב,את לא מכירה אותו זוכרת
הקול הראשי אומר לי.

אני אומרת לדייב שאני מעדיפה לעבוד בבר היום כי כואבות לי הרגליים והוא מסכים.
"את לא אומרת שלום" קול מוכר אומר אני מסתובבת ורואה את בן.
היום זה לא יגמר?¿

○○○
מי זה בן?
אני אתן לכם רמז הוא שייך לעבר שלה העבר שהיא כל הזמן מנסה לשכוח.
קיצור תצביעו ותגיבו והכי חושב תכתבו את הדעות שלכם בפרופיל שלי.
זה ממש שחושב .
יאללה♧
# בתמונה אלנה☝