כשנשמע הצלצול ליבי קפץ.
הקלה רגעית מילאה אותי, אספתי את ספריי במהירות המקסימלית, ועשיתי את דרכי ללוקרים.
הרגשתי את מבטו של ג׳וש נעוץ בגבי, כל הדרך עד דלת הכיתה.
קרלי התקרבה ממרחק, מחזיקה גם היא את הספרים של אותו שיעור.
היא נעמדה לידי, פתחה את הלוקר שלה והתחילה לסדר את הספרים.
"נו, איך היה?"
"מה אני אגיד לך, גן עדן." אמרתי באדישות.
"טוב, אבל אני יכולה להגיד לך שלי הלך פשוט מצוין! הוא כל כך מושלם..." אמרה בחולמנות.
"קרלי, זה היה סיוט, סבבה? בואי נחליף חזרה?" ביקשתי בתחנונים.
"את לא מבינה שזה זיווג משמיים? אל תדאגי, את תלמדי להסתדר איתו, אני גם בטוחה שתלמדי לאהוב אותו!"
"קרלי!"
"טוב, טוב. אם את כל כך רוצה אז נחליף, שיהיה. לי לא אכפת, גם ג׳וש שלך שווה."
"הוא לא שלי. בואי נסכם מעכשיו שתהיי פחות שטחית, טוב?"
היא צחקה ונעלה את הלוקר בחזרה.
"יאלה, בואי." אמרה וטפחה על גבי.
קרלי הלכה לדבר עם אחת הבנות בזמן שאני עשיתי את דרכי לכיתה.
כשנכנסתי, ראיתי את ג׳ייק יושב ומדבר עם טים.
"הו, קרלי. הנה את. בדיוק דיברנו על מסיבת יום ההולדת של קרלי בעוד יומיים, אני וטים מתווכחים פה על איפה כדאי לעשות את זה- בבאולינג או במסעדה."
התיישבתי על השולחן לצד ג׳ייק והוא הניח עליי את ידו בנינוחות.
"אממ... אתם מתכוונים, מה היא יותר אוהבת?"
"בדיוק." אמר טים.
"למה לא... גם וגם?" הם שתקו לרגע, ואז החליפו מבטים.
"טוב, אז סגרנו? נלך קודם לבאולינג ואז נשב באיזו מסעדה?"
טים החל להתנגד בתוקף.
"לא, לא. אני לא מבין אתכם, מי עושה מסיבת הפתעה בבאולינג? עזבו אתכם, נלך למסעדה, נתפוס שולחן גדול לארבעתנו, ונעשה לה את זה שם!" אמר.
"טים, אתה מגזים." אמר ג׳ייק.
"אני לא מגזים! אף אחד כבר לא הולך לבאולינג בגיל הזה! חבר׳ה, זאת לא מסיבת יום הולדת בגן. אנחנו צריכים משהו רציני!"
"טוב, מה שתגיד." נאנח ג׳ייק.
טים קם בחיוך ונפרד ממנו.
ג׳ייק קם גם הוא ונעמד מולי, בעוד שנשארתי יושבת על השולחן.
"נו, מה קורה איתך?" שאל והחזיק בשתי ידיו את שתי ידיי.
"למה אתה מתכוון?"
"בשיעור כימיה קודם, כשישבת עם החדש."
"אז ככה הוא נקרא? החדש?"
"לא יודע, את יודעת את השם שלו?"
צחקתי בשקט."תראה, ישבתי לידו שיעור שלם, ברור שאני יודעת את השם שלו."
"איך קוראים לו?"
"אולי לא נדבר עליו?"
"אולי לא נדבר בכלל." הציע והדביק את פיו לפי, בנשיקה לוהטת.
אבל הפעם לא הרגשתי כמו בכל שאר הנשיקות.
הפעם רק חשבתי על מבטו של ג׳וש שנעוץ בי מפינת הכיתה.
לא הצלחתי להתרכז בשום דבר אחר.
יש לך חבר, תפסיקי לחשוב על ג׳וש! כפיתי על עצמי.
אבל לצערי לא הצלחתי.
הרגשתי את מבטו נעוץ בי, כמו שני לייזרים שסורקים אותי שוב ושוב.
מה יש לך?
עצרתי את הנשיקה בחדות, כשתחושת האי נוחות הגיעה לשיאה.
"קרה משהו?"
"לא, זה... סתם. לא בא לי באמצע הכיתה." אמרתי.
"רוצה ללכת לאנשהו?" שאל.
צחקתי מההצעה. "לא עכשיו. אין זמן."
"מתי שבא לך. רק תגידי לי, אני פה." אמר בחיוך שובב.
"ג׳ייק! זה לא כאילו אני אבוא לבקש ממך להתנשק איתי!"
הוא צחק ועטף אותי בחיבוק.
"את תמיד יכולה." אמר באוזני.
ג׳וש עמד ממולי, מאוחורי גבו של ג׳ייק.
הוא החדיר את עיניו בעיניי, כאילו שופט אותי על דבר רע שעשיתי.
החזרתי לו מבט אדיש והשפלתי את עיניי לאחר כמה רגעים.
"אני אוהבת אותך." אמרתי לג׳ייק.
"אני גם אוהב אותך, לנצח." ענה, שוב בתוך אוזני.
כשהרמתי שוב את מבטי, ג׳וש כבר לא היה שם.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תודה ענקית לכל המגיבות והמצביעות! אתן ממש משמחות אותי...
חוות דעת יתקבלו בברכה!
YOU ARE READING
קים
Romanceהנצח הוא תמידי. הדמיון אינו מוגבל. האהבה שלי אליך... אינסופית. סיפורה של קים. היא, לשם שינוי, אוהבת את הסיפור שלה. עד שמגיע ג׳וש. © לי, כמובן.
