Divorce - Andy Biersack

Chapter 3 - Asshole

פרק קיטשי, טוב מידי כזה, לא נורא. המצב לא ישאר ככה עוד הרבה

נקודת מבט של אנדי -

נכנסתי למכונית יוצא לחפש אחר הבן הבכור שלי, יוצא לחפש אחר הבן ששונא אותי.

אני לא מבין מה גרם לו לחשוב ככה, לא שזה לא נכון אבל הוא לא מבין.
הוא רק נער מה הוא מבין?
לעזאזל איתי אני נשמע בדיוק כמו ההורים ה"קדושים" שלי.

כשהייתי נער מרדתי בהורים שלי יותר ממה שוויל מורד בי, כשהייתי נער נשבעתי להתייחס לילדים שלי בדרך שרציתי שהוריי יתייחסו אליי.
אני זבל.

אבל בעיקרון כשהייתי נער הייתי בטוח שלא אביא ילדים לעולם, לעזאזל איתך אייברי.
היא שיגעה אותי באותה תקופה, היא הייתה כל מה שהעולם שלי סבב סביבו.
עזבתי את הלהקה בשביל המשפחה שלי!
ויתרתי על קריירה בשבילהם!

כשהגעתי ליעד הראשון שידעתי שהוא לא חשב שיעלה בראשנו לחפש אותו, נכנסתי לבית ספרו.

הלכתי לכיתתו מחפש אותה במסדרון, לא הייתי פה בחיים.

דפקתי על הדלת שהיה כתוב עליה 'יא 7' ופתחתי אותה.

"סליחה על ההפרעה, אני צריך לשחרר את הבן שלי, וויליאם" אמרתי בנימוס למורה והיא העיפה את מבטה מהלוח אליי והשתנקה.

"אתה אבא של וויליאם?" שאלה.
חייכתי והנהנתי.

"אני מכיר אותך אדוני?" וויל שאל בקול מזועזע.
מיד זרקתי לעברו מבט כועס.

"אם אתה אבא של וויליאם אני בטוחה שיהיה לנו על מה לדבר, למרות שוויל טרח להזכיר פעם שאביו מת, אז אתה בטח חבר של אימו" אמרה בחיוך זחוח.

"לא. אני אביו הביולוגי" אמרתי נאנח ומגרד את עורפי.

"טוב אז בבקשה המתן להפסקה אצטרך לדבר איתך על כמה דברים" אמרה והנהנתי יוצא מכיתתו של בני שהכריז שאני מת.

ישבתי כמה דקות עד שהיה הצלצול ומיד צרחות של נערים היו בכל מקום, בחיי לא התגעגעתי למקום הזה.

"טוב אז אדון בירסאק, בנך עושה בעיות כמו שאתה יודע" התחילה לדבר אבל מהרתי לסיים את זה.
"כל מה שאני צריך כרגע זה לשחרר את בני, נקבע מועד לפגישה" אמרתי והיא רשמה את מספרה בפלאפון שלי ונכנסתי לכיתתו.

"וויליאם הביתה, עכשיו" אמרתי עוד כועס על כך שמיהר לספר לכולם שאני מת.

"לא" קבע עובדה.

"לא שאלתי, בוא עכשיו. השארת את אמא שלך במצב נוראי בבית ולעזאזל איתך אתה תבוא עכשיו" אמרתי והוא לקח את תיקו ויצא בסערה מהכיתה שלו, כנראה לרכב שלי.

יצאתי אחרי וראיתי איך רגלו נעה בעצבים בזמן שחיכה לי שאפתח את המכונית, אני מחכה להתפרצות שלו במכונית.