-בוקר יום חדש-
השעון המעורר צילצל מראה את השעה 6:30 קמתי עם חשק ללכת לבית הספר משהו שאף פעם לא קרה לי.. קמתי שטפתי פנים צחצחתי שיניים התקלחתי התלבשתי שמתי בושם לקחתי מפתחות כסף את הילקוט שלי ויצאתי עם חיוך על הפנים ראיתי בדרך את דילן ״אליסון״ הוא קרא בשמי ובא אליי ריח הסילבר נודף ממנו ואני נמסה
״היי״ אמר וחיבק אותי ״היי״ אמרתי הלכנו יחד לבית הספר ואז נזכרתי שהרבה זמן לא דיברתי עם @no_matter אני מפחדת שקרה לו משהו אז החלטתי שכשאני אחזור מבית הספר הדבר הראשון שאני יעשה זה לדבר איתו.
אני ודילן הגענו לכיתה בדיוק בצילצול והתיישבנו במקומנו. השיעור התחיל והמורה התחילה לדבר. ניסיתי להקשיב לחומר החשוב אך לא הצלחתי המראה של דילן, הריח שלו, באלי לחבק אותו חזק ולא לעזוב להריח את ריחו קרוב אליי לנשק את הפה היפה שלו, שיביט בי בעיניו היפות ויגיד לי שלוש מילים שיכולות להרטיט את ליבי בשנייה שיגרמו לי לפרפרים בבטן שיגיד לי ׳אני אוהב אותך׳
-----------
סוף היום הגיע ואיתו הצלצול המבשר שאפשר ללכת הביתה. הלכתי הביתה ודילן הלך לביתו נכנסתי הביתה ופתחתי את הטלפון נכנסתי לטוויטר ואז כשבאתי לכתוב לו הודעה צלצול הסיח את דעתי ׳דילן׳ ״דילן זה דחוף?״ ״לא כלכך״ ״אז אני מצטערת אבל ישלי משהו דחוף לעשות״ ״זה בסדר אני אתקשר אחר כך״ ״ביי״ ״ביי״ ניתקתי את השיחה ושלחתי ל@no_matter הודעה
@anonymous היי
הוא לא ענה אז שלחתי עוד הודעה
@anonymous קרה משהו?
עברה חצי שעה והוא לא ענה אז התחלתי לדאוג
@anonymous תענה לי
@anonymous אני דואגת לך תענה לי
@no_matter זה אחותו הוא לא יכול לענות הוא בניתוח
@anonymous בניתוח? מה קרה לו?
לא ענו אז רק אמרתי
@anonymous שירגיש טוב
כיביתי את הטלפון והלכתי למיטה לישון התקווה שכאשר אני אקום הוא ירגיש טוב יותר
סליחה שהרבה זמן לא העלתי פרק לא היה לי זמן..
YOU ARE READING
Twitter-Harry styles
Fanfic@anonymous מבטיח? @no_matter מבטיח. ולא יודעת למה אבל האמנתי לו ולהבטחה שלו.. אזהרות: לפעמים יהיה שפה גסה יהיה גם נטיות אובדניות
