Latters For You |N.H|

Chapter 2:

10.1.2368

היום הודיעו לנו על תלמידים חדשים.
חשבתי שסוף-סוף תהיה לי הזדמנות לחברים חדשים.
אמרו שבאים ארבעה בנים, ולפי השמועות הם חתיכים.
כל כך שמחתי, עד שהבנתי שאתה בניהם.
ואז, נשברתי.
•●•●•●•

"היום מגיעים תלמידים חדשים," אמרה המורה בהתחלת השיעור.
אולי הם לא ישנאו אותי, אני אפילו לא יודעת למה שונאים אותי;

"את יודעת? שמעתי שהם ארבעה בנים ממש חתיכים." טיפאני אמרה לחברה שלה כשעברו מולי. טיפאני שונאת אותי כי חבר שלה פלירטט איתי כשהגעתי.
לא שיתפתי איתו פעולה, נייל. רק שתדע שאתה שבית את ליבי ושהוא שלך עכשיו. "חבל שאף אחד לא יאהב את איזבל." המשיכה את דבריה בקול מרושע ולעגני, הן צחקו בקולניות והלכו. דברייה כן פגעו בי, כמו חץ הנשלח ישר ללב וחוצה אותו. הכאב היה כל כך חד עד שחשבתי שאני עומדת למות;

"הציגו את עצמכם." המורה הורה לכם וכך עשיתם: "אני ליאם,"
"אני הארי,"
"אני לואי,"
"אני נייל,"

כל כך התגעגעתי לקולך, הוא השיב עימו שימחה ועצב, אך השיברון השתלט על שניהם. הרגשתי אלפי סכינים ננעצים בלבי ומסתובבים שוב ושוב;

כשהגעתי הבייתה אני בכיתי בגללך, אתה הכאבת לי כל כך. לא היום. אבל השבת איתך את כל הכאב.
האם באת ללוס אנג'לס בשביל להמשיך לשבור אותי?

Xx Isabel

♧♢♡
סגרתי את המכתב והנחתי אותו על השולחן.
זה המכתב השני שאני שולחת לנייל מאז שעברתי.
החזרה שלו הביאה עימה הרבה דברים שאני רוצה לשכוח; שאני מוכרחה לשכוח!