Larry Stylinson- I'm drowning 3

I'm drowning - 14

נק׳ מבט לואי :

לבסוף הסכמתי ללכת לדוכן רק בשביל שהארולד יפסיק לדאוג , אני גם לא רוצה לחשוב על מה שקרה אתמול . לוטי מייגן וג׳סמין עבדו פה , הארולד יושב בכיסא לידי ומסתכל עליי , אני רציתי ללכת מפה... באמת לא רציתי להיות ליד אף אחד , אני רוצה להתבודד ולהיות בשקט של עצמי אבל הארולד לא יתן לי , אז אני אעמיד פנים שאני בסדר עד שהוא יפסיק . אני יודע שזה מדאגה אבל אני לא רוצה את הסוג דאגה שהוא נותן... אני באמת לא רוצה דבר כרגע .
״אתה נראה שקט היום״ לוטי ניגשה אליי , לבי קפץ מבהלה
״ל-לא , אני בסדר״ אמרתי , בלעתי רוק לאחר מכן וחייכתי , היא החזירה חיוך והלכה למחסן , שיחררתי נשימה חלשה והסתכלתי לעבר הים , זה מקום שקט שאפשר להירגע , אני לפעמים מתגעגע לחיים הישנים שלי למרות שזה לא נראה כך . אני מתגעגע שהיה לי סנפיר מתי שרציתי , לזה ששלטתי במים בלי שאצטרך לגעת בהארולד . הסתכלתי עליו והוא עדיין הביט בי , חייכתי להראות שאני בסדר אבל ברגע שהסטתי את מבטי הורדתי את החיוך המזוייף הזה , אני מבין שהוא דואג.. אבל אני מרגיש מושפל , אני מרגיש עלוב כלכך וחסר משמעות , כאילו עולמי התהפך במקרה אחד .
״גיליתי למה הפאנקייקים כלכך מתוקים״ הארולד אמר , זקפתי את גבותיי לעברו , לא רציתי לדבר על דבר אבל הקשבתי לו ״אני שם כוס סוכר ואני אמור לשים שתי כפיות סוכר״
״אתה רציני ?!״ מייגן התפרצה מהצד , תיהנה עם מייגן הארולד .
״זה מצחיק״ הוא אמר ״לא ?״ שאל , השפלתי את מבטי
״זה קורע״ פלטתי , נשכתי את שפתיי ובאמת נמאס לי מכל הרעש מסביב , מהחור בחזה שמכאיב לי , אני רוצה לישון , כי כשאני יושן אני לא מרגיש דבר .
״עשיתי לטוי סיבוב מוקדם יותר״ הוא אמר , ידעתי שהוא מנסה לפתח איתי שיחה , והרגשתי נוראי שאני כך , אבל אני לא רוצה לדבר . אפילו לאחר שהכין את הפאנקייקים אמרתי לו שאני רוצה לחזור לישון אבל הוא התעקש
״מי זה טוי ?״ מייגן שאלה מהצד
״את מוכנה לעבוד ולתת לי לדבר עם החבר שלי לבד ?״ הוא שאל בתוקפנות , לא הסתכלתי על אף אחד , אני לא רציתי שיסתכלו עליי... למען האמת כשאני רואה מישהו מסתכל עליי זה מרתיע אותי , אני לא יודע למה , אבל זה כנראה יעבור ״לואי״ הוא קרא
״אני יכול לחזור לבית עכשיו ?״ שאלתי בשקט , יכולתי להרגיש את עיניו עליי
״בסדר , נחזור לבית״ הוא אמר , גלגלתי את עיניי וקמתי מהכיסא , הוא אמר נחזור , הוא מתכוון ללכת אחריי לכל מקום ? אני מרגיש נורא , אני לא רוצה להוציא את זה עליו , זה פשוט כואב כלכך... הוא מדהים , הוא רק רוצה לשמח אותי ולגרום לי להרגיש טוב יותר אבל אני לא חושב שזה יעזור , לא כרגע , אני צריך זמן. יצאתי מהדוכן והלכתי במהירות לעבר הבית , ידעתי שהוא הולך לידי אך התעלמתי מזה
״מה נעשה בבית ? נצפה בבובספוג ?״ הוא שאל , לא עניתי דבר , אני רוצה לישון ״תפסיק להתנהג כמו מת לואי... אתה יכול לדבר איתי״ הוא אמר , לבי נחת והרגשתי את הדמעות עולות בגרוני , את הלחץ הכואב בבית החזה שלי , לא יכולתי אפילו להביט בעיניו . פתחתי את הדלת ונכנסתי לבית , בלי לחכות לו מיהרתי למדרגות ״לואי !״ הוא קרא , עיניי בערו והרגשתי את הדמעות , הרגשתי שאני פשוט בורח מעצמי . נכנסתי לחדר הראשון , סגרתי במהירות את הדלת וסובבתי את המפתח , שיחררתי נשימה צורבת , עצמתי את עיניי והרגשתי את הדמעות , לעזעזל .. אני לא יודע בכלל למה אני בוכה
״לואי תפתח את הדלת״ שמעתי את הארולד מבחוץ , כיסיתי את הפה עם שתי כפות ידיי והלכתי אחורה באיטיות עד שהגב שלי התנגש בקיר וירדתי לשבת ברצפה , חיבקתי את רגליי והנחתי את ראשי על ברכיי , מייבב בשקט , נשימותיי רועדות ״לואי !״ הוא צעק ודפק חזק בדלת גורם ללבי לנחות ולכפות ידיי לרעוד , פחדתי כרגע . אולי הרצתי לעצמי סרטים בראש על מה יקרה ברגע שהדלת תיפתח , משכתי באפי והסתכלתי על הדלת הלבנה
״תלך״ אמרתי וניסיתי לגרום לקול שלי להישמע בסדר
״אני לא הולך . לעזעזל לואי אתה דיברת אתמול עם שוטר על זה ! פאק... אני יודע שאתה לא מוכן אבל אתה לא יכול לברוח מזה בזה שאתה נועל את עצמך בחדר״ הוא אמר , השפלתי את מבטי ״תחשוב שוב על קבוצת תמיכה או משהו.. לואי אתה צריך עזרה״
״אני בסדר״ אמרתי
״אתה לא בסדר !״ הוא התפרץ גורם לי להיבהל מקולו הרם ״לנעול את עצמך בחדר ולא לדבר עם אף אחד זה לא פאקינג בסדר !״ צעק ״אני לא יכול להיות פה בחוץ כמו זין בזמן שאתה שם בפנים עצוב ואני לא יכול לעשות כלום בקשר לזה !״ אמר , בלעתי רוק ורציתי לפתוח את הדלת אבל מיד שללתי את זה , אני מרגיש בושה , אני רק רוצה לקבור את עצמי כרגע . והמועקה בחזה רק גודלת וזה כואב
״אני אחשוב על זה״ אמרתי בשקט שהייתי בספק אם הוא שמע
״תחשוב על מה ?״ הוא שאל
״קבוצת תמיכה . אבל לא בזמן הקרוב...״ אמרתי ״והארולד ?״
״כן ?״ שמעתי את קולו
״א-אתה יכול לא לספר את מה שקרה לאף אחד ?״ ביקשתי , חיבקתי את רגליי והסתכלתי על הרצפה
״לא התכוונתי לספר״ הוא אמר ״אני אחכה לך כאן מחוץ לחדר״
״לא , תלך״ מיד אמרתי ״אני לא רוצה לצאת״
״אני אבנה לי אוהל ואגור מחוץ לדלת הזו עד שתצא״ אמר בציניות וזה גרם לי לצחוק בשקט אבל משום מה היו דמעות בעיניי , אני אוהב אותו כלכך .
״אני הולך לישון הארולד״ הודעתי
״אוקיי , אני אשן פה באוהל שאבנה מחוץ לדלת . רק תיזהר לא לדרוך עליי כשתצא״ אמר , חייכתי אבל החיוך ירד לאחר מספר שניות , עליתי למיטה והתכסיתי עם השמיכה , הרגשתי שהיא עוטפת אותי ומגנה עליי , אני רציתי להיות מוגן , אני הרגשתי חשוף מדי ... אני רק רציתי להפסיק להרגיש לרגע .