Larry Stylinson- I'm drowning 3

I'm drowning - 3

נק׳ מבט הארי :

לחצתי על כפתור המכונה והגלידה נמזגה לגביע שבידי , עטפתי את גביע הגלידה בנייר והושטתי ללקוחה , היא הביאה לי את הדולר שלה והכנסתי לקופה , נשענתי על הדלפק ונאנחתי , אני שונא לעבוד בדוכן הזה , אמי מעדיף את השני , הכל בגלל לואי , הוא התחנן אליי שאפתח דוכן גלידה , עד שקיבלתי אישור בנייה ובניתי את המקום לואי התחיל לשנוא גלידות , הוא היה אוכל יותר מדי שזה היה נמאס לו . הוצאתי את האייפון מהכיס והשעה הייתה אחד , אני מחכה שהוא ישלח לי הודעה שאאסוף אותו . הסתכלתי על אמילי שישבה בכיסא וסימסה אני מניח , אם אלך היא תסתדר לבדה ? בעצם זה רק להכין גלידות עלובות וזהו .
״הארי !״ שמעתי את קריאתו של נייל ומיד הרמתי את מבטי וראיתי את הבלונדיני הזה בא הנה , מאחוריו סילבר שמדברת עם זאין , זאין לא עוזב אותה לרגע ״אנחנו באנו ! תכין לי גלידה בטעם שוקולד , תוסיף פצפוצים״
״תכין לעצמך״ אמרתי , הוא גיחך כאילו ואמרתי בדיחה , הסתכלתי על זאין וסילבר שנכנסו לדוכן ולא אשקר שדאגתי מזה שהוא דלוק עליה בצורה מוזרה כזו , אני מפחד שהוא יהפוך אותה לאחת משלהם , נייל צריך לדאוג לגבי זה ולא להתנהג באדישות .
״איפה נוי ?״ סילבר שאלה , חייכתי כשנזכרתי בתינוקת שלה
״נוי בבית חולים , היא ילדה בת״ הודעתי בחיוך , נייל וסילבר פרעו את עיניהם לרווחה , בזמן שזאין רק הסתכל ושתק
״תסתום את הפה , אתה צוחק״ סילבר אמרה
״פיין הפך לאבא ?״ נייל שאל וקימט את אפו
״יש להם ילדה יפהיפיה״ אמרתי
״לא צריך להיות להם ילדה , הוא בן אנוש ונוי בתולת ים״ זאין אמר , שמעתי את אמילי צוחקת וסבבתי את הראש להביט בה , היא מיהרה להפסיק והעמידה פנים שהיא בטלפון שלה אבל ידעתי שהיא מקשיבה , היא בטח חושבת שזאין משוגע לגמרי. הרגשתי זמזום מהאייפון ומיד הסתכלתי במסך , לואי שלח ׳חמש דגות׳ , חייכתי לעצמי והכנסתי את האייפון חזרה לכיס
״אני הולך לאסוף את לואי״ הודעתי והתכוונתי לצאת אבל נייל תפס את הזרוע שלי ונראה מבולבל
״מאיפה ?״ שאל
״מהלימודים שלו״ אמרתי , הוא יודע שלואי לומד . לואי לומד רק לקרוא ולכתוב , זה דברים בסיסיים שצריך לדעת
״הוא בתיכון ?״ סילבר שאלה , היא צוחקת ?!
״לא , הוא בבית ספר מיוחד-״
״של טיפשים ?״ נייל קטע אותי , גלגלתי את עיניי ויצאתי
״ביי״ אמרתי , הם פשוט אידיוטיים . הוא לומד במקום שמלמדים רק קריאה וכתיבה , יש שם תלמידים מגילאי שש עשרה עד עשרים , בנתיים זה עוזר לו . למרות שבאייפון שלו לא קוראים לי באנשי קשר ׳הארולד׳ , הוא שם אמוג׳י של שתי גברים לדעת שזה אני , כי הוא קורא לאט והוא מתעצל . נכנסתי למכונית , שמתי חגורה והנעתי , יצאתי מהחניה ונסעתי לכיוון שהייתי צריך , אני לא יודע לאן נלך אחרי זה , הוא רוצה שנהיה פשוט יחד וגם אני רוצה , זה לא שיש לנו משבר בזוגיות או משהו , אנחנו בסדר גמור , אבל הוא צדק שאמר שאנחנו כבר לא נמצאים הרבה יחד . למרות שאני מרגיש שאני איתו בכל רגע , אני מרגיש את הרגשות שלו כאילו והם שלי אבל אני כבר יודע להבחין שהם שלו . התקרבתי לעבר בניין הלימודים והאטתי , רואה שכמה נערים כבר יצאו , איפה לואי ? הקשתי עם אצבעותיי על ההגה וחיכיתי , נשענתי עם ראשי אחורה , לעזעזל... אני שונא לחכות . הוצאתי את החגורה בזמן שנאנחתי , לקחתי את המפתחות לתוך הכיס ויצאתי מהרכב , הלכתי לתוך הבניין ועקפתי את השומר שישב וקרא עיתון בלי להסתכל , פניתי לעבר הכיתות , הרצפה היא משבצות כתומות והקירות צהובות עם תמונות של כמה נשיאים ואנשים חשובים , הדלתות חומות וכשהגעתי לכיתה השלישית הדלת הייתה פתוחה , פה הוא אמור להיות , הצצתי פנימה וראיתי שהמורה שלו אומר לו משהו שבהחלט משמח אותו , אני מרגיש שהוא מתרגש
״לואי״ קראתי , הוא הסתכל עליי בחיוך רחב , אמר משהו למורה ולקח דף , רץ לעברי וקפץ עליי בחיבוק , חייכתי וחיבקתי אותו הדוק , חש את לבי פועם בחוזקה
״הצלחתי לעשות את זה הארולד !״ הוא קרא ועמד על רגליו , הוא הושיט לי דף ושילב ידיים , קודם כל הסתכלתי על הציון ׳55׳ ומיד חייכתי
״אתה עברת ?״ שאלתי בתדהמה
״כן ! אין עוד נכשל , זה העובר הראשון שלי !״ הוא אמר בהתרגשות , הוא סופסוף הצליח לעשות את החיבור . גם אם זה לא הציון הכי גבוה שיש זה עובר , ואני כלכך גאה בו
״זה מדהים לואי״ אמרתי
״אני יודע ! אני עדיין לא מאמין שהצלחתי ! שעתיים לקח לי לעשות את זה״ אמר , חייכתי ואהבתי את ההתרגשות הזו ״אני חייב לספר לאן !״
״לך על זה״ פלטתי , לקחתי ממנו את תיק הגב השחור ולבשתי על כתפי , כרכתי את הזרוע שלי מסביב כתפיו והתחלנו ללכת ״אן ? אני עברתי את המבחן !״ לואי צעק לטלפון וזה גרם לי לגחך ״תודה״ הוא אמר לטלפון , אני אוהב את היחסים הטובים בינו לבין אמי , זה נחמד ״תודה על הספר בכל אופן״ הוא אמר , יצאנו מהבניין וליוויתי אותו בעקבותיי למכונית ״כן , ברור שאני יודע״ הוא צחק , כשהגענו למכונית פתחתי את הדלת של המושב האחורי וזרקתי את התיק לשם , ישבתי במושב הנהג ולואי נכנס מהצד השני ״את צודקת״ אמר , סימנתי לו לחגור והוא חגר , חגרתי גם ונסעתי , הוא צחק ״בסדר , להתראות אן״ אמר וניתק את הטלפון , נשם עמוק ושיחרר , חייכתי
״אני גאה בך , אתה יודע את זה , נכון ?״ שאלתי בזמן שהסתכלתי על הכביש שממולי
״תודה הארולד״ הוא לחש והניח את ידו על כתפי וליטף עם אגודלו ״הכל בזכותך״
״בזכותי ?״ שאלתי
״כן , אתה עזרת לי ללמוד יום לפני החיבור , נתת לי לכתוב המון , זה בזכותך .״ אמר , חייכתי והסתכלתי עליו לשנייה לפני שחזרתי לכביש ״אתה האמנת בי״
״כי אני ידעתי שאתה יכול לעשות את זה״ אמרתי , שמעתי את הצחוק החלש שלו
״תודה״ לחש
״אז לאן חשבת שנלך ?״ שאלתי בחיוך ולא יכולתי להביט בו כרגע
״על מה אתה מדבר ?״ הוא שאל , הוא שכח שקבענו לבלות היום יחד ? הוא קבע את זה
״לרגל הניצחון שלך , אנחנו הולכים לעשות כיף״ אמרתי , לא שמעתי אותו , הסתכלתי עליו וראיתי שהוא מביט בי , קרה משהו ? ״הכל בסדר ?״
״כן כן , פשוט נוי ילדה וחשבתי שנלך לבקר אותה״ הוא אמר וזה די בלבל אותי
״חשבתי שרצית שנהיה רק שתינו״ אמרתי , הוא הנהן ועיקם מעט את ראשו
״כן , אני רוצה אבל יש לנו את אחד השני כל החיים , אני חשבתי על מה שדיברנו אתמול , שגם אם יש לנו רק את הרגע הקצר של הלילה עדיין יש לנו את הרגע״ הוא חייך חיוך קטן , האוויר נעלם מריאותיי , שלחתי חיוך והסתכלתי על הכביש , אני אוהב את דרך החשיבה הזו
״בסדר״ אמרתי בשקט
״למרות שאנחנו עם אחרים אנחנו עדיין עם אחד השני״ אמר והנהנתי בהסכמה
״נעבור לקחת איתנו את סילבר ונייל ?״ שאלתי
״הם כבר הגיעו ?! כמובן שניקח אותם איתנו״ הוא אמר בחיוך חם ״זאין ראה אותה ?״
צחקתי בשקט ״הוא לא עוזב אותה לרגע״ אמרתי
״והוא מי שאומר שבני אנוש ובתולי ים לא יכולים להיות יחד״ לואי מלמל , וזה מה שדאגתי...
״אז אתה חושב שהוא יהפוך אותה ?״ שאלתי
״הארולד זאין הוא.. הוא לא שם זין על אף אחד , באוקיינוס הוא מנהיג , אנשים סוגדים לו אז הוא מסוגל לעשות הכל״ לואי אמר ״אל תדאג , היא בקולג׳ רוב הזמן״
״אני לא מבין איך זה לא מפריע לנייל...״ מלמלתי בשקט , אם מישהו היה מתקרב כך ללואי , עם החיבה הזו , הייתי משתגע
״אתה שמרן מדי הארולד״ לואי אמר , משכתי בכתפיי
״אם הייתי נמצא כל היום עם מישהו שמחבב אותי כך , זה לא היה מפריע לך ?״ שאלתי
״אני לא אמור לדאוג , אני סומך עליך בחמש אחוז״ הוא קרץ , צחקתי ומיהרתי להתרכז בכביש
״זה טוב״ אמרתי , עצרתי לצד המדרכה שנמצאת ממול החוף , אני לא רואה מפה את הדוכן , לעזעזל
״תתקשר אליהם״ לואי אמר , הוצאתי את האייפון מהכיס וחייגתי לנייל , הסתכלתי על לואי והייתי חסר נשימה , הוא שלח נשיקה באוויר וזה גרם לי לחייך
״אתה נראה טוב היום״ פלטתי , הוא חייך ולחייו מעט האדימו , חייכתי , הוא הוציא את החגורה והתקרב לנשק את שפתיי , כשהתכוונתי לנשק אותו נייל ענה
״כן הארי ?״ קולו של נייל מהטלפון
״אנחנו הולכים לבקר את נוי וליאם , חשבתי שתרצו להצטרף״ הצעתי
״ברור שנרצה להצטרף , איפה אתם ?!״ נייל צעק לטלפון
״אנחנו בכביש , תלכו למדרכה ותראו את המכונית , אנחנו מחכים״ אמרתי , נייל משום מה ניתק את הטלפון בלי לומר דבר , כמו בן זונה
״אני רוצה שתמשיך ללמד אותי נהיגה״ לואי אמר וברגע הזה ניסיתי להעמיד פנים שלא שמעתי ״הארולד ?״
״לעזעזל לו , אני אהיה כנה״ אמרתי , מביט בעיניו הכחולות והגדולות , חום התפוגג בבית החזה שלי , ניסיתי להתנתק מהרגשות ״אתה נוהג גרוע״
״מה ? אמרת שאני נוהג טוב״ אמר
״אני שיקרתי״ אמרתי , הוא גלגל את עיניו ושילב ידיים בכעס , נאנחתי ״אל תהיה עכשיו במצב רוח מת בגלל זה , אתה הרסת את האוטו פעמיים בזה שהתנגשת בקיר , אתה יודע שהבית מלון רצה לטבוע אותי על זה ?״
״כי אתה צועק לי להאט וזה מלחיץ אותי״ הוא אמר בקול מדוכא , וכשאני צועק לו להאט הוא לוחץ על הדוושא ונוסע מהר יותר , המכונית עברה המון תיקונים בגללו , אבל לא כעסתי עליו
״אני מצטער״ אמרתי ״אולי מחר בחנייה של המכון כושר תנסה לנהוג , תמיד ריק שם״ הצעתי בחיוך , הוא חייך והתקרב לנשק אותי , הדלת מאחורה נפתחה והנחתי שזה נייל וסילבר
״אתם דוחים״ שמעתי את קולו של זאין וגלגלתי את עיניי ״תפסיקו לנשק את אחד השני בכל הזדמנות״
״תשתוק זאין״ לואי פלט בגלגול עיניים והחזיר את החגורה
״אתה גס רוח״ זאין אמר
״אז אולי תלך לאןקיינוס המזויין שלך ששם כולם פאקינג טובים״ לואי אמר בכעס , חייכתי , הסתכלתי דרך המראה לאחור וראיתי את זאין סילבר ונייל
״אז אנחנו יכולים לצאת לדרך ?״ שאלתי , נייל חייך
״קדימה חבר !״ .

***

נכנסנו לחדר בבית החולים , אני ולואי מקדימה מנסים להתרחק מזאין שלא מפסיק לומר לאנשים דברים מוזרים , אני לא יודע מה הבעיה איתו אבל הוא לא חייב לומר כל מה שבא לו . הסתכלתי על נוי שישנה במיטה ואמא של ליאם יושבת בכיסא לידה , הגב שלה מופנה אלינו
״היי״ אמרתי , אמא של ליאם הסתובבה וחייכה , אני חושב שלא ראיתי אותה שלוש שנים , היא הייתה שונאת אותי כי הייתה לי השפעה רעה על ליאם
״מה שלומה ?״ לואי שאל בשקט והתקרב
״היא נרדמה״ ברנדה , אמו של ליאם אמרה , אבא שלו לא פה... אני לא אשקר שדי צפיתי את זה מראש , זה נדמה שמאז הגירושים של ההורים שלו אז אבא שלו לגמרי נעלם . אבל יש לבן שלו ילדה , מה התירוץ העלוב שלו על זה שלא בא ?
״איפה התינוקת ?״ סילבר שאלה מאחורינו
״היא בחדר תינוקות , רק נוי יכולה להוציא אותה אבל אני יכולה לקחת אתכם לראות אותה״ ברנדה הציעה בחיוך
״כן , נשמח״ נייל אמר , ברנדה התכוונה ללכת
״רגע , איפה ליאם ?״ שאלתי
״הוא ירד לאכול משהו , הוא בטח יחזור עוד מעט״ היא אמרה ואז יצאה לקחת אותם לתינוקת , לואי התקרב לנוי באיטיות ובשקט
״המקום הזה מסריח״ זאין אמר ורק אז שמתי לה שהוא לא הלך איתם
״אני נשבע זאין שאם תאמר דבר נוסף אני אכסח אותך כלכך חזק שתתרגל לבלות במקום הזה״ אמרתי בלי לחשוב יותר מדי
״לבני האנוש אין תרבות״ זאין אמר , גלגלתי את עיניי
״מ-מתי באתם ?״ נוי שאלה , הסתכלתי עליה והיא התעוררה
״היי ילדונת״ חייכתי , לואי תפס את היד שלה בחיוך
״איך את מרגישה ?״ לואי שאל בשקט
״כואב לי , אבל אני כלכך מאושרת , כל התשעת חודשים האלה היו כלכך שווים את זה , אספן כלכך חמודה ואני אוהבת אותה כלכך״ נוי אמרה ועיניה בהקו , אספן ?
״את שמנמונת״ זאין אמר
״זאין !״ לואי קרא בכעס , על מה הוא מדבר ? הבטן של ההיריון גם לא יכולה לרדת ברגע , אני חושב שכל ההיריון הזה היא נראתה מדהים
״למה הוא פה ?״ נוי שאלה , היא לא אוהבת אותו , היא מעולם לא אהבה
״סילבר פה״ אמרתי ומזה היא הבינה , הסתובבתי לזאין ושילבתי את ידיי ״אתה יודע איך מכנים פה את מה שאתה עושה ?״ שאלתי אותו
״הטרדה״ לואי אמר ואני הנהנתי
״לסילבר לא מפריע״ זאין אמר
״לעזעזל הבט בך , אתה עם בגדים של ׳בן אנוש׳ , חשבתי שנשבעת לאלת הים שלעולם לא תהיה ככה , אני צודק ?״ לואי שאל וזאין נראה חסר מילים
״אין תגובה..״ זאין אמר והשפיל את מבטו
״היא כלכך קטנה !״ נבהלתי מצעקתו של נייל , הוא סילבר וברנדה נכנסו
״כלכך חמודה״ סילבר אמרה , עברתי אותם ויצאתי מהחדר , הסתכלתי מסביב לראות אם ליאם בא אבל היו רק רופאות שעברו ומספר קטן של אנשים
״הכל בסדר ?״ נייל שאל מאחוריי , הסתובבתי וחייכתי
״כן , אני רק באתי לנשום אוויר״ מלמלתי , הוא צעד לעברי וטפח בכתפי ״איך בקולג׳ ?״ שאלתי
״ממש טוב שם , לעולם לא תבין כי אתה כלכך טיפש שלא קיבלו אותך-״
״תשתוק נייל״ קטעתי אותו בגלגול עיניים והוא צחק . הוצאתי מהכיס את חתיכת הדף שלואי הביא לי , שכתוב בה ׳הארולד׳ בכתב היד המרושל שלו ״תראה״
״מה זה ?״ נייל שאל ללא סבלנות והסתכל על זה
״לואי הצליח לרשום את השם שלי״ גיחכתי כמו אידיוט
״אני לא יודע אם אתה זוכר אבל השם שלך זה הארי״ נייל אמר בחיוך
״כן אבל זה גם הארולד״ אמרתי ״תראה איזה יפה הוא כתב את זה״
״אני לא מאמין שאתה מתלהב מזה שהוא רשם את השם שלך״ נייל אמר והניד בראשו בחוסר אמון
״אני רוצה לעשות משהו״ אמרתי בחיוך , זה רעיון מטורף.
״מה ?״ הוא שאל בסקרנות שנשמעה ברורה בקולו
״אבל אתה בא איתי״ אמרתי , הוא הנהן בלי לדעת מה , ולמרות שהוא ישתגע ולא יאהב את זה אני אעשה את זה .