Larry Stylinson- I'm drowning 3

I'm drowning - 13

כשהתעוררתי היה לי מוזר שלואי לא פה , וכשרציתי להעיר אותו ללימודים נזכרתי שלא . עצמתי את עיניי חזק , קמתי מהמיטה ברגע אחד , יצאתי מהחדר וראיתי את הדלת של החדר השני סגור , התקרבתי באיטיות , לחצתי בידית אבל היה נעול , לפי הרעש של כל האנשים בחוף אז אני הבנתי שלא כלכך מוקדם
״לואי״ קראתי
״תעזוב אותי אני רוצה לישון״ הוא אמר והייתי מופתע שהוא ער , הייתי בטוח שהוא ישן . הוא פשוט נמצא שם ? ער ולא עושה דבר ?
״תפתח לי את הדלת״ ביקשתי , לא שמעתי שום קול מבפנים , חשתי את לבי מתכווץ ואת המועקה הבית החזה שלי , לא רציתי לתאר לעצמי מה עובר עליו... ״לו ?״
״בשביל מה ?״ הוא שאל , נשענתי עם המצח שלי כנגד הקיר ועצמתי את עיניי , אני דואג
״אני רוצה לדעת מה איתך״ אמרתי
״אני בסדר , אני עייף אז בבקשה תן לי לישון״ הוא אמר , נאנחתי ודפקתי בדלת
״לואי תפתח את הדלת המזויינת הזו״ אמרתי , לא אתן לו לשקוע לדיכאון עכשיו , אני אמור להיות שם שעצוב לו , אני אמור לגרום לו לחוש בטוח , להיות האדם שתמיד יהיה שם בשבילו , אני יודע שדבר לא בסדר ואני לא יודע מתי זה יעבור אם זה יעבור , אולי זה יהיה לו כמו צלקת . לפתע הדלת נפתחה וברגע הזה ראיתי את לואי מסתובב חזרה למיטה עטוף בשמיכה שלא חושפת שום דבר ממנו , הוא נשכב במיטה והעלה את השמיכה מעל ראשו , נאנחתי בשקט וצעדתי פנימה
״איך ישנת ?״ שאלתי בשקט וישנתי בצד השני של המיטה , הגב שלו אני מניח מופנה אליי
״בסדר״ לחש , בלי לומר דבר נוסף
״ישנת עם לולי ?״ שאלתי וחיפשתי אחר הבובת דג
״כן״ לחש , כמעט ולא שמעו את הקול שלו
״איפה לולי ?״ שאלתי , אין לי מה לשאול , אני מרגיש אידיוט , אני לא יודע אם לחבק אותו כי אני פוחד שירתע ממני , אני פוחד שאשאל משהו לא טוב
״אני מחבק אותו״ הוא השיב , הורדתי את השמיכה מפניו והוא מיהר להעלות אותה חזרה
״לואי..״ לחשתי , הורדתי את היד שלי על כתפו והרגשתי שזז בחוסר נוחות אז הורדתי אותה ״תקום , נלך לדוכן , ואל תשכח שהיום יש לנו מכון כושר , אתה הולך לסבול אותי-״
״הפסק ! תצא מפה הארולד !״ הוא צעק והוריד את השמיכה בשביל להביט בי , עיניו בוהקות ״אני לא רוצה לעשות דבר , אני רק רוצה להיות פה לבד״
״לא , אני לא מתכוון לתת לך להיות לבד״ אמרתי , הוא הסתובב שוב והרים את השמיכה , גלגלתי את עיניי והורדתי את השמיכה , למעשה משכתי אותה מגופו והעפתי אותה לרצפה , הוא התקפל עם גופו וחיבק את רגליו , לבי נחת מלהביט בו כך , הוא מפוחד ״אולי אקנה פיצה בתוספת גבינה ? אתה מת על זה״
״אני לא רעב״ הוא פלט , נשכבתי במיטה באיטיות אבל לא התקרבתי אליו
״אוקיי , אם אתה לא רוצה שנלך לדוכן , למכון כושר ולאכול אז נישאר כאן״ אמרתי , הוא סיבב את ראשו והסתכל עליי מספר שניות לפני שהפנה את גבו
״אתה לא צריך להיות כאן , תלך״ אמר בשקט
״אני לא עוזב אותך״ אמרתי ולרגע נגעלתי מעצמי , אני נשמע זין רגשני , לעזעזל . הסתכלתי עליו וגבו עדיין מופנה אליי , הוא לא אמר דבר . לפתע שמעתי זמזומים והוא נבהל , הוציא את האייפון שלו מצד הבוקסר וענה לשיחת טלפון
״הלו ? אן היי״ אמר , הטון בקול שלו היה שונה , שמח יותר ואני בטוח שזו העמדת פנים , אני יכול להרגיש בזה ״כן הכל מצויין , אני עברתי את המבחן , אני מרגיש נהדר״ הוא אמר , הרגשתי את לבי מתכווץ והרגשתי גם את הכאב שלו , הוא משקר ״אני והארולד מבשלים משהו , אני לא יכול לדבר עכשיו , נדבר מאוחר יותר ?״ שאל ״תודה , ביי אן.״
״לואי...״ לחשתי , הוא ניתק את השיחה והניח את הטלפון בשידה
״אל תשפוט אותי״ לחש , שפתי מעט נשמטה , רציתי לחבק אותו בזרועותיי , אבל לא יכלתי להתקרב
״אני לא שופט״ אמרתי בשקט , שמעתי אותו נושם עמוק
״תשאיר אותי לבד הארולד״ הוא לחש , הסתובב באיטיות והביט לתוך עיניי ״בבקשה״
״לא״ אמרתי בלי לחשוב יותר מדי ״אני נשאר פה״ הבהרתי . לא אכפת לי מהדוכן , לא אכפת לי מדבר מלבדו
״אבל אני רק רוצה לישון״ הוא אמר ומעט כעס נשמע בקולו
״אז אני אשן איתך , אתה יכול לזרוק את לולי ולחבק אותי במקום״ התגריתי בו , הוא הסתכל עליי וראיתי שהחזה שלו זז בנשימות גבוהות יותר , כן... הבנתי , לא לעניין , אני אידיוט ״אתה לא יכול להיות פה כל היום״ אמרתי , הוא לא אמר דבר
״אני לא רוצה להתקרב לאף אחד״ הוא לחש ונשמע שאמר את זה יותר לעצמו , הוא אפילו לא מוכן לדבר איתי בפתיחות
״לואי אולי.. אולי מוטב תלך לקבוצת תמיכה או משהו״ הצעתי , הוא הסתכל עליי מבולבל , אבל אני יודע שהוא יודע מה זה קבוצת תמיכה ״זה יכול לעזור לך״
״אני לא רוצה לדבר עם אנשים זרים״ הוא אמר , הנחתי שהוא רק מפחד
״אתה יכול ללכת לפסיכולוג-״
״אני לא מושגע !״ הוא קטע אותי בכעס
״זה לא למשוגעים״ אמרתי , הוא נאנח והסתובב
״אני לא רוצה שום דבר הארולד , אני בסדר״ הוא אמר וידעתי שמשקר , אני לא מתפלא שזה מטריד אותו בצורה הזו , כל אחד היה מגיב כך... למרות שאני לא בדיוק יודע מה קרה שם ״אני לא רוצה לראות אותך ככה״ אמרתי בשקט , ציפיתי ממנו להיות חוצפן ולהגיד משהו כמו ׳תעצום את העיניים׳ אך למרבה ההפתעה הוא שתק ״אתה לא יכול לכעוס עליי כי אכפת לי ממך״ אמרתי , הוא הסתכל לתוך עיניי , חשתי את לבי פועם בחוזקה
״איך ידעת בכלל להגיע ? אני לא סימסתי לך״ הוא אמר בשקט ונראה מבולבל
״אני הרגשתי את הפחד שלך והבנתי שמשהו לא בסדר״ אמרתי , השפתיים שלו התיישרו לקו ישר לפני שנשך אותך , הוא הסתכל לתוך עיניי , יכולתי לטבוע בצבע הכחול של עיניו , הוא שלח חיוך קטן
״אני מצטער אם אני מקשה עליך כרגע , אלת הים... אני מרגיש אידיוט״ הוא אמר
״אתה לא אידיוט״ מיהרתי להגיד , הוא נאנח והתיישב
״הרבה זמן לא הכנת לי פאנקייקים , תראה לי את יכולותיך הנסתרים״ הוא ביקש בחיוך קטן , אני בטוח שזה הסחת דעת
״אני שונא פאנקייקים , הם מתוקים וזה גורם לך להתנהג כמו משוגע״ אמרתי , הוא גיחך וסימן לי לבוא בזמן שיצא מהחדר , אני לא רוצה לראות אותו מעמיד פנים שהכל בסדר , לעזעזל הוא פאקינג מעמיד פנים איתי .