Larry Stylinson- I'm drowning 3

I'm drowning - 18

נק׳ מבט לואי :

שהתעוררתי לבי דפק חזק , נשימותי הואצו וגופי רתח , זרועותיו של הארולד כרוכות מסביבי אך מיהרתי להתרחק , לצאת מהאחיזה שלו , החדר חשוך ואני הנחתי שכרגע אמצע הלילה , עוד סיוט... הרמתי את השמיכה והתכרבלתי בתוכה , הסתכלתי על הארולד וחשתי את לבי פועם בחוזקה , אני לא רוצה להקשות עליו... הוא בטח חושב לעצמו מה הבעיה איתי , או שאני פשוט כלכך בטוח שהוא לא יבין , אני פוחד כי זה רודף אותי , זה לא אמור לרדוף אותי כך , בכל מקום אני מרגיש שרוצים לתקוף אותי ואני פשוט חלש וקטן , ללא יכולת להגן על עצמי . נשמתי עמוק ושיחררתי , הסטתי את שיערו של הארולד מפניו והחלקתי את האצבעות שלי בלחי הרכה שלו , התקרבתי אליו מעט ועצמתי את עיניי , זה מה שהכי שנאתי בסיוטים... הפחד לחזור לישון , לחזור לאותו מקום שנמצא בראש שלך ורודף אותך , הפחד להיות חסר אונים שוב , להיות מותקף , להתחנן ולהשפיל את עצמי רק בשביל לצאת מזה . חשתי את לבי מתכווץ וגוש עולה בגרוני , כפות ידיי היו לחות ורעדו מעט , לבי דפק חזק , מחשבותיי נעלמו ולא יכולתי לחשוב בהיגיון , כי הנה הפחד חזר , חלחל מתחת לעורי ושלט בי ללא רצוני , התקרבתי להארולד , למקום הבטוח שלי בין זרועותיו , ושנאתי את זה שהיו לי חששות להתקרב אליו , הרי אני יודע שהוא לא יפגע בי , אבל הראש הדפוק שלי תמיד מעלה את השאלה ׳ואם כן ?׳ אבל הארולד מגן עליי . ואף פעם לא הרגשתי שאני זקוק כלכך להגנה , אף פעם לא פחדתי כך , ועכשיו אני יכול לומר שאני מרגיש מופקר , אני חושב שהרבה זמן לא השתמשתי במילה הזו אבל זה הביטוי של זה באוקיינוס , כי מישהו אחר נגע בי ו- בשם אלת הים אני לא מסוגל להעלות את הרגע הזה בראשי , אני מנסה לברוח מזה ואני מקווה שבאיזה רגע אצליח . זה דוחה.. אני לא מסוגל בכלל , אני נתקף פחד כשזה עולה לראשי , וגרוע מכל זה שזה תמיד שם , רודף אותי . עצמתי את עיניי ולמרות הכל ניסיתי לחזור לישון , והתפללתי שלא אחלום על דבר.

***

הסתכלתי מסביבי על האנשים בחוף , על הגלים שמתפרצים , השמש הייתה חזקה , ציפורים צייצו מהעצים הגבוהיים
״איך ישנת ?״ הארולד לפתע שאל בזהירות , הרמתי את מבטי אליו ויכולתי לראות שהוא נראה מודאג , אני שונא את הרחמים האלה , כאילו אני אידיוט או משהו , הוא מדבר אליי בצורה שונה מאז המקרה ואני רוצה שיעמיד פנים שלעולם לא קרה דבר
״ישנתי מצויין״ אמרתי בחיוך שהיה קשה להשאיר אותו על פניי לזמן רב מדי , ישנתי נורא
״זה נהדר״ הוא אמר וקולו היה חלש , השפלתי את מבטי , למה הוא גורם למצב להיות מוזר ? הוא לא מדבר אליי רגיל ״הנהיגה שלך הייתה מצויינת אתמול״
״באמת ?!״ שאלתי בחיוך , אני ניסיתי לנהוג הכי טוב שאפשר
״באמת״ אמר , הוא שקרן טוב אבל זה נחמד מצידו
״תודה הארולד״ אמרתי , לפתע הוא יצא מהדוכן ונעצר , הנחתי שהוא מסתכל על הדוכן של הגלידות
״מה לעזעזל קורה שם ?״ הוא שאל , לא יכלתי לראות את זה מפה ״לואי אני מיד אחזור״
״בסדר״ אמרתי בחיוך וכשהוא הלך הורדתי את החיוך
״הכל בסדר ?״ מייגן שאלה וצעדה לעברי
״כן״ מיד אמרתי
״לא חם לך ? הבגדים שלך ארוכים מאוד-״
״אני בסדר״ קטעתי אותה ״אל תדאגי לגביי״ אמרתי במהירות ואולי בטיפת גסות . היא שלחה חיוך וחזרה לעמוד ליד הקופה , שיחררתי נשימה , אני לא יודע אם זה היה רעיון טוב להעסיק את מייגן בדוכן כי היא לא ממש עושה עבודה טובה ואני לא רוצה שזה ישפיע על החברות שלנו . לפתע נרתעתי כשהרגשתי כף יד על כתפי
״בוקר טוב בוס״ לוטי אמרה בחיוך , היא התיישבה בכיסא ממולי
״איפה היית ?״ שאלתי וצמצמתי את גבותיי
״במחסן״ אמרה והצביעה על דלת המחסן ״סידרתי מעט דברים שם״ הסבירה ״איפה החבר שלך ?״
״הלך״ אמרתי ״הוא אמר שהוא מיד יחזור אבל כמו שאני מכיר אותו הוא ישכח מזה , הוא אחראי מאוד ועכשיו הוא יהיה תקוע בדוכן הגלידות״
״הו... אתה לא יכול להיות בטוח בזה״ היא אמרה , אבל הייתי בטוח ״אתה נראה כאילו לא ישנת שבועות״
״אני רק... אני לא יודע , אני מתעורר מסיוטים״ אמרתי בשקט והסתכלתי על הדלפק בלי ליצור קשר עין
״איזה סיוטים ?״ היא שאלה וזה גרם לי להסתכל עליה ולחוש צמרמורת עוברת בגופי ובחילה בבטן שלי
״אני לא זוכר אותם עכשיו״ שיקרתי , זה לא בדיוק סיוטים , זה זיכרון שמסרב להישכח , הוא נמצא בכל מקום ״מספיק לדבר עליי , מה איתך ?״ שאלתי בחיוך בשביל להעביר נושא
״אתה סוג של צדקת . טום שאל אותי לגבי אם נקיים יחסי מין ואני הייתי- ובכן אני מאז לא עונה לשיחות שלו או להודעות , אני חוששת שהוא היה איתי מההתחלה רק בשביל לקבל ממני דבר אחד״ היא אמרה בצער
״הארולד תמיד אומר שגברים הם קרים וחסרי רגש , לא לסמוך עליהם״ אמרתי , זה מה שתמיד הוא אומר לנוי... ואז ליאם היה משפריץ עליו מים או כל דבר כזה , אני מתגעגע לזה
״אבל הוא סומך עליך ?״ היא שאלה וברגע הזה הרגשתי שהשיחה די עמוקה , אז החלטתי לקחת את זה בכיוון של הומור ולחייך
״כן הוא סומך עליי , אני לא הגבר שלו אני הדג שלו״ אמרתי בחצי חיוך , היא צחקקה מבולבלת
״הדג ?״ שאלה
״זה מסובך...״ מלמלתי ולא היה בכוונתי להסביר לה בכלל
״איך זה שעד היום אתה לא צעקת עליי כשאני דיברתי איתך ? אני בעבודה לא בפגישה״ היא אמרה
״כי את כל היום סידרת את המחסן וחוץ מזה אני נהנה לדבר איתך״ אמרתי , אני לא אוהב להקשות על העובדים . בדוכן גלידות פעם ראיתי את הארולד מפטר מישהי בצעקות כי היא הפילה גלידה , הוא קיצוני מדי
״תודה״ היא אמרה בחיוך מתרגש , גיחכתי
״בכל אופן לוטי תזרקי את הטום הזה , הוא נשמע כמו אידיוט״ אמרתי ״את עדיין ילדה , תכירי מישהו בגילך״
״היום כל הבנים בגילי מתנהגים כמו בני שלוש״ היא אמרה
״כשאני עם הארולד אנחנו מתנהגים כמו בני חמש״ צחקתי אבל היא לא הבינה , כי... כי חמש זה המספר שלנו ״אז איזה סוג של בחור את רוצה ? ולמה את רוצה ? זה לא מוקדם מדי בשבילך ?״
״לא ! אני רוצה שייראה לוהט ושיהיה מרושע אבל טוב , שיהיה גבוה ממני , אולי מעט רומנטי , שיאהב אותי יותר מכל דבר שקיים״ היא אמרה והסתכלה על נקודה באוויר , לבי החסיר פעימה , א-אני חושב שהיא מצפה ליותר מדי , היא רק בת שש עשרה , כמו שראיתי בטלוויזיה בגילאים האלה בנות מחליפות חבר כל שבוע , אולי זה רק הסרט , אני לא יודע...
״תחכי לגיל שמונה עשרה ילדה״ אמרתי , היא גלגלה את עיניה
״אתה לא חבר תומך כרגע״ לוטי פלטה ״מה אם טום פשוט ירדוף אותי כי אני לא רוצה אותו ? הוא יודע איפה אני עובדת וגרה״
״אני לא יודע , תתקשרי למשטרה״ אמרתי כרעיון
״אני לא יכולה... מה אם הוא יכריח אותי להישאר איתו ולעשות כמה דברים שלא ארצה ?״ היא שאלה , גופי נתקף צמרמורת ולבי נחת , האוויר נעלם מריאותיי והיה לי לשנייה לחץ בראש , יכריח אותה לעשות דברים שלא תרצה , לעזעזל
״כמו תקיפה מינית ?״ שאלתי והרגשתי את כפות ידיי מעט רועדות מפחד לדבר על דבר כזה
״כן , הוא בן עשרים ואחד למען השם ! מה חשבתי לעצמי ?!״ היא שאלה ונראתה מפוחדת , הנושא הזה נמצא בכל מקום .
״אין לך אבא שיגן עלייך ?״ שאלתי
״ההורים שלי גרושים״ היא סיפרה
״אח גדול ?״ שאלתי
״יש לי רק אחות שקטנה ממני בשנתיים״ היא אמרה , אולי היא מסיקה מסקנות מהר מדי , הטום הזה עדיין לא עשה דבר . אבל מה אם הוא יעשה ?
״אני אשמור עליך״ אמרתי בחיוך
״זה לא שאתה נמצא איתי כל היום לואי״ היא גיחכה
״אז מה ? אם הוא יבוא הנה אני אשמור עלייך , כמו אח גדול״ אמרתי בחיוך , היא חייכה
״בסדר אח גדול״ היא אמרה בחיוך
״בסדר אחות קטנה״ קרצתי , אני לא אתן שיקרה לה משהו דומה למה שקרה לי . לפתע היא כחכחה בגרונה בביישנות והלכה , התכוונתי לקרוא לה אך כשראיתי את הארולד לצידי עלה לי חיוך וחשתי את לבי הולם בחוזקה
״אתה באמת באת״ אמרתי מופתע , הוא חייך וזקף גבה
״כן הרי אמרתי שאני אבוא״ הוא אמר , חייכתי והנהנתי , עכשיו אני מרגיש רע שפקפקתי בו
״איך אתה מרגיש ?״ הוא שאל ושנאתי ששאל זאת כל חמש דקות 
״אני מרגיש נהדר״ אמרתי בחיוך וקמתי מהכיסא , אחזתי ביד שלו ולקחתי אותו בעקבותיי שומע גיחוך ממנו
״לאן לעזעזל אנחנו הולכים ?״ הוא שאל , חייכתי , פתחתי את דלת המחסן ולאחר שנכנסנו סגרתי אותה , עמדתי על קצות אצבעותיי וריסקתי את שפתיי כנגד שלו , נישקתי באגרסיביות וחשתי את לבי פועם בחוזקה , תחבתי את אצבעותיי בתוך שיערו , החדרתי את הלשון שלי בין שפתיו והחלקתי אותה כנגד הלשון שלו , נשימותיי נעשו כבדות ברגע , הוא לא נגע בי...
״מה הבעיה הארולד ?״ שאלתי בלחש ונישקתי את שפתיו הרכות והתפוחות , רציתי לחוש בהם
״אתה לא באמת רוצה בזה״ אמר , נישקתי אותו בפראות וירדתי לאזור הצוואר כי זה מה שתמיד מדליק אותו , אני רוצה שיראה שאני אותו לואי . פתחתי את הכפתור של הג׳ינס שלו אבל הוא התרחק
״לואי תעצור״ הוא אמר והביט בי בצורה מוזרה . לא.. צעדתי אליו וקפצתי על גופו שרגליי מסביב אגנו , נישקתי את שפתיו באגרסיביות ובמהירות
״תגע בי״ דרשתי בשקט אבל הוא לא עשה דבר , הוא אפילו לא נישק אותי וזה גרם ללבי להישבר ״הארולד״
״מה אתה מנסה לעשות ?״ הוא שאל , צמצמתי את עיניי ובטני התכווצה בכאב , הוא רציני . נעמדתי על רגליי והאוויר נקטע בגרוני
״אנחנו תמיד עושים סקס במחסן״ אמרתי וזה הרתיע אותי לומר דבר כזה , רק... רק רציתי שיראה שאני בסדר , שהכל חזר לקדמותו
״אתה מנסה להוכיח לי משהו ?״ הוא שאל ״אתה הוטרדת מינית״
״מה זה קשור ?!״ התפרצתי בכעס ״למה אתה לא מוכן להפסיק להזכיר לי את זה ?!״
״אני לא מנסה להזכיר לך את זה-״
״ברור שאתה כן !״ צעקתי והדמעות חנקו את גרוני ״אתה תמיד שואל אותי מה שלומי ונמאס לי מזה ! אתה לא מתנהג אליי כאל ׳לואי׳ אתה מתנהג אליי כאל ׳מישהו שעבר הטרדה׳ . ונמאס לי מזה , אני לא מסוגל עוד לסבול את איך שאתה מביט בי ברחמים ! נמאס לי שאתה רק תקוע בזה ואתה מונע ממני לשכוח !!״ צעקתי והדמעות עלו לעיניי
״אתה לא יכול פשוט להתעלם מזה-״
״אני לפחות מנסה !״ התפרצתי לדבריו ״אבל עכשיו אני מרגיש מושפל כי החבר שלי מסרב לנשק אותי או לגעת בי״
״כי אתה נרתע ממני״ הוא אמר והרגשתי את הדמעה זולגת מעיניי
״כי אני מפחד״ הודיתי בשקט ולקחתי צעד אחורה , החזה שלי רעד בגלל נשימותיי , לא ידעתי מה לומר , לא הייתי מסוגל להביט לתוך עיניו בלי להישבר אז הסתובבתי ויצאתי מפה במהירות , התכוונתי ללכת לבית ולהישאר שם לבד , אני מרגיש יותר מדי מושפל , הלוואי וכל זה לא היה קורה .