נקודת מבט של דניאל-
"מזל טוב דניאל, זאת בת." הרופא אמר. אני לא שומעת את התינוקת שלי בוכה. תינוקות לא אמורים לבכות כשהם נולדים? ניסיתי לשמור על עיניי פקוחות כדי לראות את הבת שלי, אבל ראייתי הייתה מטושטשת והרגשתי שאני עומדת להתעלף שוב. זה בטח בגלל התרופות. אני לא יכולה לחשוב בהיגיון גם. התרופות היו אמורות להרדים אותי למשך כל הניתוח, אבל אני התעוררתי.
"היא בסדר?" הצלחתי לשאול, ליבי פועם בקצב מטורף.
"אנחנו בודקים אותה עכשיו. היא נולדה בשבוע ה-20, וזה מאוד מסוכן. הילדה שלך היא מאוד, מאוד קטנה. היא תהיה בבית החולים במשך 14 שבועות לפחות, אפילו אם שום דבר לא נורא כל כך." הוא אמר והוריד את הכפפות שלו. הם מכוסות בדם.
"זה בסדר מתוקה. היית טובה." אבא שלי אמר, לוחץ את ידי. הסתובבתי להסתכל עליו, והוא נתן לי חיוך גאה. אני לא זוכרת אבא שלי היה כאן...
הסתובבתי בחזרה אל האחיות. יכולתי לראות אותן לוקחות את התינוקת מהחדר, עטופה בשמיכה ורודה.
"לאן הן לוקחות את הבת שלי?" שאלתי בשקט.
"כדי לבדוק אם יש לה בעיות כלשהן." הרופא אמר, זורק את הכפפות שלו לפח.
"אני חייב ללכת לעזור לבדוק את הבת שלך. עומדים להיות לה פגמים פיזיים או נפשיים. אבל מי יודע? אולי יהיה נס." הוא חייך קצת.
"אני כבר אחזור עם תעודת הלידה של הבת שלך. האחיות רק צריכות למלא את הגובה והמשקל, ולבדוק אם יש סכנת חיים. כשאביא את תעודת הלידה, תוכלי למלאות את השם מתי שתרגישי מוכנה."
הנהנתי, נושמת במהירות. שכחתי שאני צריכה למצוא שם לבת שלי.... אני לא יכולה לזכור איזה שמות אהבתי... אני בקושי יכולה לחשוב. אני מרגישה שאני ישנה... אבל אני רוצה לראות את התינוקת שלי. אני רוצה לראות את הבת החדשה שלי. אני גם רוצה לראות את מקס ומדיסון. אני כל כך מתגעגעת אליהם.
כמה דקות לאחר מכן, אחות הגיעה עם תעודת הלידה. היא הניחה אותה על המגש לידי, הבעה מתנצלת על פניה. "מה קרה?" פיהקתי, בזמן שאבא שלי לקח את תעודת הלידה.
"כמו שחשדתי... הבת שלך... יש לה כמה בעיות רציניות שאי אפשר לתקן."
אלו היו המילים ששינו את חיי לנצח.
YOU ARE READING
Same Mistakes- מתורגם
Fanfiction(המשך ל-max&me) דניאל קלייר פיזר נשארה לבד עם שני ילדיה ותינוק בדרך. האבא הוא לא אחר מליאם ג'יימס פיין מוואן דיירקשן. דניאל וליאם המשיכו הלאה, לפני שנים. דניאל התחילה לרקוד שוב. היא הרעיפה על הילדים שלה אהבה ללא תנאים. הכל היה מושלם עד שליאם חזר לחי...
