פרק 4- היום הראשון

1K 138 21
                                    

נקודת מבט של דניאל-

עברו ארבעה ימים מאז שנתקלתי בליאם בוולמרט. היום בבוקר קיבלתי שיחה שהיום הוא היום הראשון של מקס ומדיסון בבית הספר, מה שממש הפתיע אותי. חשבתי שבית הספר מתחיל בעוד יומיים. הערתי את הילדים במהירות כדי להלביש אותם בבגדי בית הספר ליום הראשון שלהם.

צילמתי את מקס ומדיסון עם התיקים הקטנים שלהם, ונכנסנו אל המכונית. עצרנו במקדונלד'ס וקנינו המבורגרים עם ביצה. לא ארוחת הבוקר האהובה עליהם, אבל קיבלתי את השיחה שעה לפני שהיינו צריכים לצאת. הימים שלהם בבית הספר יתחילו ב-8:45 ויגמרו ב-12:00.הימים בגני הילדים תמיד קצרים יותר. רק אני ומייגן נהיה בבית.

מסתבר שמייגן רק הצטננה. שפעת, אף מנוזל, וכאב ראש. אבל היא בסדר. רק עייפה. ההורים שלי יבואו כדי לשמור עליה בזמן שאני לוקחת את מקס ומדיסון לבית הספר. "את בטוחה שאני אהיה בכיתה של מדיסון?" מקס שאל בפעם המאה.

"אם אתה לא, אני אלמד אותך בבית." אמרתי לו, אוכלת את ההמבורגר שלי בזמן שאני נוהגת. "תשבעי." מקס ביקש. "נשבעת."  אמרתי. "יופי." מקס נאנח בהקלה, נשען בחזרה במושב שלו.

חייכתי, מתרכזת בכביש.

*

"הגענו," אמרתי, מחנה את האוטו. שיחררתי את החגורה, ויצאתי מהמכונית. מקס ומדיסון יצאו מהאוטו ועקבו אחריי אל בית הספר. מקס ומדיסון כל כך חמודים היום. למרות שלא היה לי הרבה זמן לארגן אותם, הם נראים מדהים.

על התיק של מדיסון מודפסת ג'ירפה ועל של מקס זברה. הם רצו להיות מתואמים. "אתם מתרגשים?" שאלתי, מציצה עליהם בזמן שאני מכניסה את המפתחות של האוטו אל התיק שלי. "לא." מדיסון אמרה. "אמ, לא." מקס אמר. חייכתי, פורעת את שיערו. למה אני עושה את זה כל הזמן?

הרבה אימהות אחרות עומדות עם הילדים שלהם. כמה ילדים רבו עם ההורים שלהם, רוצים לחזור הביתה. אחרים החזיקו את היד של אמא שלהם, הולכים ברוגע אל הבניין. נכנסתי בדלת הפתוחה, והסתכלתי מסביב.

"טוב, תישארו איתי ואל תלכו לאיבוד. אמרתי להם, מסתובבת. הם הנהנו במהירות, עיניהם פעורות מכל האנשים. "זה תמיד יהיה כל כך מלא?" מקס שאל, בולע את רוקו. "לא, זה בגלל שזה היום הראשון." הסברתי. "טוב... זה מטופש שהיום הראשון הוא מפחיד, כי אז הילדים לא ירצו לחזור לכאן." מקס ציין, משלב את ידיו.

נלחמתי בדחף לצחוק, והובלתי את הילדים לחדר מספר אחת, גן הילדים עם גברת ג'נינגס. "איזה חדר אנחנו מחפשים?" מדיסון שאלה. "אנחנו כבר כאן," אמרתי, פותחת את דלת הכיתה. מקס ומדיסון עקבו אחריי פנימה.

הכיתה הייתה בדממה בניגוד למסדרונות. אותיות האלף בית מודבקות לאורך כל הקירות. שני לוחות גיר ולוח לבן אחד מילאו קיר שלם. פינה ענקית עם צעצועים כמו סוסים, מטבח, בובות, וארון בגדים לבובות. וואו.

Same Mistakes- מתורגם Where stories live. Discover now