פרק 8- תעזרו לי

1.2K 144 28
                                    

נקודת מבט של דניאל-

סיימתי את החזרות לכל הריקודים שבהם אני רוקדת. ניסיתי להתחמק מאוליביה, אבל באמת ממש קשה להתחמק ממנה. היא בכל מקום, רוצה להיות מרכז תשומת הלב. היא הייתה נוראית בזמן החזרות. ראשית, היא נפלה על סידני. ואז היא סובבה את הקרסול שלה. ואז היא הייתה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. היא עומדת להרוס את הריקוד לגמרי. אני פשוט יודעת את זה. כולם כאן יודעים את זה. אפילו אוליביה יודעת את זה.

היה קשה לעבוד איתה אבל עשינו זאת. כולם היו די מיואשים ממנה. אני לא יודעת איך היא בכלל התקבלה לרקוד באקס פקטור. זה לא הגיוני. היא בטח שילמה למפיקים מיליוני דולרים. זה חייב להיות סוג של שוחד או יחס מיוחד.

כרגע אני מחליפה את הבגדים שלי מהריקוד לבגדים אחרים. אני  לא רוצה להודות בזה, אבל אני מסריחה. הריקוד ממש מעייף אותי, במיוחד מאחר שאני בת 28. אני חושבת שאני בת 28... אני לא ממש עוקבת יותר. אני יודעת מהי האלרגיה של מאדי, מה הדונאט האהוב על מקס, ומה החיה הפרוותית האהובה על מג, אבל אני לא יודעת בת כמה אני. ככה יודעים שאת אמא....

זרקתי את הבגדים המסריחים שלי לשקית ניילון ואת השקית זרקתי לתיק שלי. אמורה להיות סערה הלילה. אני חייבת להתכונן. בנסון ומייגן מפחדים מהברקים. הם שונאים את האור שלהם. בנסון גם שונא את הרעש של הרעמים. מייגן לא יכולה לשמוע את הרעמים.

הייתי מרגישה ממש רע אם מייגן יכלה לשמוע את הרעש של הרעמים. אני שונאת שמייגן מפחדת, כי היא מנסה לקרוא לעזרה. ואז הקולות של מייגן מפחידים את מקס, ואז בנסון מתחיל לפחד, ומדיסון מפחדת כי כולם מפחדים. זה קשה להשאיר את כולם רגועים בזמן סערה.

סגרתי את התיק שלי, ועזבתי את חדר ההלבשה הקטן. חניתי את המכונית מאחורה, ואני חושבת שיורד גשם. שיט. השיער שלי בטח יתבלגן לכל הכיוונים. "ביי!" סידני קראה אחרי. הסתובבתי, מנופפת לה במהירות. "ביי." עניתי, מחייכת ומסתובבת שוב.

יצאתי מהדלת האחורית, אל המכונית שלי. כבר התחיל לרדת  גשם. כיסיתי את ראשי עם התיק ורצתי אל המכונית. חיפשתי את המפתחות שלי. נאנחת בייאוש, הנחתי את התיק על הרצפה והתכופפתי לידו. פתחתי אותו והתחלתי לחפש את המפתחות שלי.

לבסוף אצבעותיי הרגישו את המפתחות, ומשכתי אותם  מהתיק. נעמדתי במהירות, לא יודעת שהתכופפתי מתחת למראה הצדדית. ראשי נתקע בה, מרגישה כאב נוראי. נפלתי אחורה על הרצפה, ראשי מתחיל לדפוק.

פתחתי את עיניי, הכל היה מטושטש. "טיפשה," מלמלתי, אוחזת בידית של הדלת כדי להרים את עצמי. לקחתי רגע להישען על האוטו ולייצב את עצמי.

ברגע שהראייה שלי חזרה, הרמתי את התיק מהרצפה. הפעם בזהירות. נכנסתי אל המכונית. הנחתי את התיק על המושב לידי, התנעתי את המכונית, חגרתי את עצמי והדלקתי את הרדיו.

Same Mistakes- מתורגם Where stories live. Discover now