chapter 8

4.9K 296 4
                                    

אשטון

היא השאירה את הדלת מעט פתוחה ולא יכולתי לשלא להציץ לה. היא הייתה כל כך יפה, נשכתי בחוזקה את השפה שלי, אני פשוט רוצה אותה. הכרחתי את עצמי להסתובב וללכת משם. אני לא רוצה שהיא תדע שהצצתי לה כי רק לפני רגעים אחדים ביקשתי ממנה סליחה. התיישבתי על הספה, מכה באצבעי על השולחן שלמולי. העברתי את עיניי מצד לצד.

היה לה בית קטן וצנוע, משהו קומפקטי וממש חמוד. הוא קצת לא מוכן, היו ספות ושולחן וליד המטבח, ככל הנראה שסגור, כאילו אפילו לא נוגעים בזה. מעניין לדעת אם היא בכלל אוכלת כאן. מה היא עושה בזמן הפנוי שלה, והדברים האלה בכלל שלה? אני יודע שהיא עוברת מקום למקום כל הזמן, אז החליטה להשתקע כאן?

יש לי כל כך הרבה שאלות אליה ושום דבר לא כולל את הצורך שלי בלהשכיב אותה. זה בכלל הגיוני? מה היא עושה לי הבחורה הזו? ״היי אני מצטערת,״ היא אומרת ויוצאת החוצה לבושה בגופייה ושורט, ״תרצה משהו לשתות?.״. אני לא מסוגל להתרכז שהיא נמצאת מולי ככה, אלוהים היא כל כך יפה, אני פשוט רוצה אותה.

״כן, רק מים,״ אני מגיב לשאלתה והיא פונה להביא שני כוסות ובקבוק מים. השתיקה בנינו מביכה ואני לא רגיל לשבת אצל בחורה ולדבר זה כל כך מוזר לי. ״אז החלטת להשתקם פה?,״ אני שואל את השאלה הראשונה שעולה לראשי.

CrystalWhere stories live. Discover now