STRONG - Larry Stylinson

״נשיקה.״

כמו שהבטחתי, עקבתי אחריי הפרקים לראות אם עולה ההצבעות ועלה אז אני מעלה עכשיו פרק..
אל תשכחו להצביע ולהגיב בסווףף❤️

אתה היום מתחיל?,״ ראיין שאל אותי והנהנתי בראשי. ״בהצלחה!,״ ראיין וליאם קראו יחד. לאחר כמה דקות של פטפוטים לואי התיישב מולי, ליד ליאם, עם המגש אוכל שלו. ״מה קורה?,״ הוא שאל כאילו אנחנו כמה מהחברים או השפוטים שלו. ״אתה לא רצוי, אתה מוזמן לקום וללכת.,״ הצהרתי לו. ״למה? אני אוהב להיות בחברתכם,״ לואי אמר וצחק צחוק יבש.

״אני מניח שאני לא סובל להיות בחברתך, לך!,״ צעקתי מושך תשומת לב מכל מי שהיה בקפיטריה. ״לא רוצה,״ הוא יילל בתינוקיות. ״לא שואלים אותך! קום ולך,״ עמדתי צורח עליו. ״ואם אני לא אלך? מה תעשה לי, פאגוט?,״ הוא שאל מתגרה בי. התקדמתי עם ראשי לעברו, ״אתה לא רוצה לדעת מה אני אעשה,״ מלמלתי בחיוך.

בהפתעה, לואי גרר אותי מידי איתו לביניין השכבה שלנו, ״מזה היה אמור להיות שם? תסביר,״ הוא ניסה לשמור על קור רוח. ״להתחיל?,״ צחקתי והוא הנהן בראשו. ״אתה אומר לי פאגוט, אבל החברים החמודים שלך יודעים שאתה גם אחד כזה?,״ אמרתי בקול כמה שיותר שקט. מבט מופתע הופיע על פניו ואז מבט מבין. צחקתי.

״לא,״ לואי מלמל ואני קראתי בצחוק, ״כן!.״. ״הארי לא, אני מתחנן בפנייך. בבקשה אל תעשה לי את זה,״ דמעות בצבצו בעיניו ולרגע כאב לי בלב ודקירות הורגשו בגופי. צמרמורות של שנייה. ״אמא שלך לא זונה?, סליחה, לא דייקתי. הייתה זונה?,״ שאלתי ולעגתי. ״הארי,״ הוא בכה והבטתי בכתפו רק כדי לא להסתכל על פניו שבכו.

איך הבנאדם כזה יפה גם כשהוא בוכה? ״לא רק שאתה ביסקסואל, כמוני, אתה גם אוהב אותי.,״ לחשתי לאוזנו. הוא כיסה את פניו בשתי ידיו. ״נכון, אני אוהב אותך. בגלל זה התנהגתי אלייך ככה. פחדתי שיעשו לי את זה גם בגלל שאני בי. את האמת, הארי, אני יותר אוהב בנים מבנות. הכל הצגה. אבל בבקשה אל תעשה את זה. אל תספר לכולם,״ אמר בקול צרוד מהבכי.

״אני אוהב או-,״ הוא התחיל לומר אך קטעתי אותו ונישקתי את שפתיו. הוא הניח את ידיו על מותניי, לוחץ ומקרב אותי אליו עוד. ידי נחו על לחיו באגריסיביות ושפתינו הותאמו יחד כמה שיכולו. טעם של דמעות עם טעם מנטה התערבב בפי. ואז ההבנה הכתה בי. במהירות הנחתי את ידיי על חזהו והתרחקתי מיילל בטיפשות. ״אני לא יכול.,״ התרחקתי וברחתי חזרה לליאם וראיין בקפיטריה.

״אנחנו משהים את התוכנית לזמן מה,״ קראתי והסתכלתי על ראיין המבולבל. ״ביי-,״ ראיין התחיל לומר וקטעתי אותו. ״לא, אל תיקרא לי ככה. אוקי? לא יצא מזה כלום. נכון שבהתחלה תהיתי אם אני באמת מרגיש אלייך משהו אבל אני לא. אני מצטער אבל זה לא אתה. אני פשוט אוהב מישהו אחר,״ מלמלתי את המשפט האחרון. ״רגע, פאק, מה?,״ ליאם שאל בבלבול. ״לואי,״ ראיין וליאם מלמלו ואני הסתכלתי עליהם בשאלה.

״אתה אוהב את לואי,״ הם אמרו ואני הנהנתי. ״נכון, אין יותר מה להכחיש.,״ הסכמתי. הנחתי את תיקי על כתפי והלכתי לכיתה. התיישבתי במקום שלי. התיישבתי לבד והתחמקתי מכולם. לא דיברתי עם אף אחד כל שאר היום. כשהגעתי הבייתה ג׳מה התיישבה על הכיסא מול השולחן במטבח. ״איך היה?,״ היא שאלה ולקחה לגימה מהכוס מים שהייתה על השולחן.

״בסדר, אני בסדר,״ אמרתי והיא הביטה בי מבולבלת. ״בוא שב תספר לי,״ היא אמרה והזיזה את הכיסא. העפתי את התיק על הרצפה בסלון והלכתי למטבח שהיה דיי מחובר לסלון. ״היה בסדר, אמרתי לך,״ אמרתי והתיישבתי על הכיסא. ״איך לואי הגיב? סיפרת כל מה שגילינו עליו?,״ היא שאלה. שוב, הכאב בלב לא מיהר לאחר. הנהנתי באיטיות גומע את גוש הרוק שנתקע לי בגרון.

״היי אח קטן למה לשקר?,״ ג׳מה שאלה והרגשתי את עצמי מתמוטט תחת חלל האוויר. קמתי מהכיסא עם מחנק, ״שב!,״ היא הורתה. ״למה אתה לא מספר לי כלום?,״ שאלה וליטפה את ידיי. ״זה מסובך,״ אמרתי. ״אז תסבך אותי.,״ ביקשה ואני לא ידעתי מאיפה להתחיל. ״אני לא בטוח בעצמי.. כאילו אני לא יודע אם זה מה שאני באמת מרגיש או סתם תחושה מפגרת,״ הקשיתי על עצמי מעט. ״מה העיניין הארי?.״.

״אני אוהב את לואי.״

•••

יאפ, לארי.

תרגישו חופשי להגיב❤️

[הצבעות] - 38