פרק 7 ❤

3.1K 187 8
                                    

●נקודת מבט אביתר●
"יש לה חום" הצבעתי על עדן ששיחקה בדפים שהיו על השולחן.הוא חטף את זה והיא התחילה לבכות.נתתי לה את הטלפון שלי והיא שתקה.
"היא הבת שלכם?!" שאל הרופא
"לא!!" אני ועדן אמרנן ביחד,הוא הנהן וכתב בדף כולשהו..
"ולפני כמה ימים זה התחיל?!" שאל הרופא ועדיין המשיך לכתוב.כשראה שלא ענינו הוא הרים את ראשו.
הסתכלתי על ליאן שחייכה לרופא ונתתי לה מכה במרפק בתקווה שהיא תבין שהיא צריכה לענות.
"אחח" היא מלמלה
"מתי זה התחיל?" שאל ד"ר נלסון שוב
"נוו תעניי כבר" לחשתי לליאן
"א-אבל אני לא יודעת כמה זמן זה ימים" היא אמרה בשקט ועיניי נפערו לרווחה.
"מה את סתומה?" לחשתי בעצבנות והיא משכה בכתפייה.
"אני לא יודעת מה אמרת עכשיו" מילמלה וחזרה להסתכל על הד"ר .
"אתם תענו לי מתי שהוא?!?!" הרופא התעצבן והבנתי שאני צריך לשקר.
"לפני שבוע" אמרתי ולקחתי את הטלפון שלי מפייה של עדן,זה היה מלא ברוק..
"טוב תקלחו אותה במקלחת פושרת-לא קרה והיא צריכה לשתות המון" הוא אמר ואני הנהנתי והבטתי בליאן וראיתי שהיא מרגישה אשמה שהכול קרה בגללה,הן לא שתו הרבה ולא אכלו.
"זהו אתם יכולים ללכת" אמר הרופא וקמנו מהכיסא והודתי לו ויצאנו מהחדר.
"עכשיו לאן הולכים?" היא שאלה אותי בזמן שיצאנו מקופת החולים.
"לאכול,אני רעב"

❤ bad boy & ילדת רחוב ❤Where stories live. Discover now