❤ bad boy & ילדת רחוב ❤

פרקים 48+49+50 - מרתון סיום

●נקודת מבט אביתר●
"ליאן" לחשתי ורצתי אלייה במהירות,הרגשתי את הדמעות בעיניי אך התאפקתי לא לשחרר אותן סוף סוף היא כאן!!
התגעגעתי אליה כול-כך...
היא הרימה את מבטה וראתה שרצתי אליה,היא מיהרה להתרחק אך התנפלתי עליה בחיבוק חזק
"ליאן" לחשתי ועצמתי את עיניי
הרגשתי את עדן מושכת בחולצתי אך לא נתתי לזה להפריע לי
"אלוהים,את בסדר?" שאלתי וניסיתי להסדיר את נשמתי הכבדה
"כ-כן" אמרה בקול רועד
הרגשתי כול כך אדיוט שנתתי לה ללכת ועזבתי אותה משאיר אותה לבד עם תינוקת.אבל היא פגעה בי מיידי שכבר לא יכולתי להסתכל עליה.עכשיו הבנתי שטעיתי,בחיים לא אתן לך ללכת....
"מה אתה עושה כאן?" שאלה בדאגה ועינייה הכחולות שגרמו לי לקרוס מבפנים הסתכלו עליי .
"חיפשתי אותך" אמרתי ברוך וחזי עלה וירד במהירות ושחררתי נשימה
"חשבתי שאתה-.." קטעתי אותה ואמרתי
"לא אני מצטער,לא התכוונתי.תסלחי לי" ביקשתי והיא הנהנה בראשה לחיוב
"כמובן שאני סולחת" אמרה בחיוך קטן ויפייפה
"התגעגעתי" אמרתי והפעם לא הרגשתי נבוך .
הסתכלתי על עדן וחייכתי אליה,היא דומה לליאן מאוד,השפתיים,העיניים והחיוך אלוהיםם...
"א-אתן דומות" אמרתי וליטפתי את ראשה של עדן .
"אני יודעת" אמרה ליאן בלחש
"ליאן!!" קרא עומר באושר והיא התרחקה
"לא! הוא רק רוצה להתנצל" אמרתי במהירות אך היא נראתה מפוחדת.
"לא,הוא רק רוצה ל-" היא השתתקה ודמעה זלגה במורד לחייה
"אל תבכי" לחשתי ברוך והסתכלתי לתוך עינייה ונשברתי מבפנים. היא יפייפה כל-כך ואני לא רוצה שהיא תבכה
"אז תגיד לו שילך" היא ביקשה בקול חנוק מדמעות

-פרק 49-
●נקודת מבט אביתר●
שעה 05:03

"הוא לא יעשה לך כלום" אמרתי ומשכתי אותה אליו ואני מאחוריה והיא הנהנה לחיוב באיטיות והסתכלה על עומר
"ממ..,סליחה" אמר בפשטות והבטתי בו בכעס
"מה אתה רוצה?" הוא לחש ונתתי בו מבט חטוף והוא חזר להסתכל על ליאן.
"את רוצה לנסות שו-..." עומר אמר וקטעתי אותו בצעקה
"תהיה רציני פעם אחת בחיים שלך" והוא צחק בקול
"זה בסדר אני סולחת" אמרה ליאן בקול מתוק ובחיוך ביישני ועומר הסתכל עליי מוציא לשון .
"אז את רוצה או לא?" שאל עומר ונתתי לו מכה
"היא אפילו לא ענתה" הוא אמר והסתכל על ליאן שהביטה עלינו במבט מבולבל
"לא!!" היא קראה בגועל וגיחכתי
"טוב,אפשר לחזור עכשיוו הביתה?" עומר אמר במהירות מעביר נושא והנהנתי.תמכתי באגנה של ליאן והיא מיהרה להוריד את ידי
"אני לא אוהבת את כל המגע הזה" היא אמרה במבט מצטער והנהנתי לחיוב
___________________
-כעבור שעה-
השעה 06:05
____________________
נפרדנו מעומר ונכנסנו לבית.
סגרתי את הדלת והבטתי בליאן שמאחוריי.
"אני מפחדת" היא הודתה בשקט
"מה? ממי?" שאלתי בלחץ והתיישבתי בספה.היא התקדמה אליי והניחה את עדן שנרדמה לצידי.
"שתפגע בי,שוב" היא אמרה ונשמתי נעצרה .
"א-אני מ-מפחיד או-תך?" שאלתי באכזבה והיא הנהנה לחיוב ללא היסוס
"לא רק אתה,כל הבנים" היא אמרה ולא הבנתי אותה כל-כך
"מה זאת אומרת כל הבנים?" שאלתי והיא שיחררה נשימה
"אני לא רוצה לספר" היא לחשה אך התעקשתי
"ליאן,את יכולה לדבר איתי על הכל" אמרתי ברצינות.
"לא... אביתר אתה תגעל ממני אחר כך " היא השפילה את מבטה. "
אני לא" אמרתי והוספתי "את הילדה הכי חמודה שהכרתי אי פעם,אני לא אגעל ממך,את מיוחדת" אמרתי והיא חייכה חצי חיוך
"תספרי לי?" שאלתי והיא הנהנה בראשה לחיוב

-פרק 50-
שעה 6:45
●נקודת מבט אביתר●

"ההורים שלי היו שותים המון,הם היו מעשנים סמים ויוצאים כל הזמן למקומות בלילה" היא סבירה והנהנתי לה להמשיך
"הגענו למצב שאין כסף בבית בגלל שהם לא היו עובדים והם קנו רק שתיה וסמים המון.והצטרכנו לעזוב את הבית" היא אמרה ונשכתי את שפתי התחתונה בעצב,זה נורא
"רצינו להישאר אצל המשפחה של אבי כמה זמן אך הם לא קיבלו אותנו,הם נגעלו מאיתנו,קיללו אותנו ואפילן רצו להסגיר את אבי למשטרה." היא הסבירה.
"ואז גרנו ברחוב ולא היה לנו מה לאכול,ההורים שלי עדיין לא הפסיקו לשתות ולהתעסק בכל מיני דברים עם הכסף היחידי שנשאר לנו.ראיתי שהמצב מדרדר ושאני חייבת לעשות משהו,לעבוד" היא נגבה את הדמעה הבודדה שירדה מעינייה
"את לא חייב-.." אמרתי והיא קטעה אותי
"אני רוצה לספר זה מרגיש טוב יותר" היא חייכב חיוך מאולץ והמשיכה לספר.
"ניסיתי להתקבל לכמה עבודות אבל לא היה חי ניסיון.ניסיתי להצליח ולהראות להם שאני יודעת אבל זה לא הלך לי ,הורי גססו מהשתייה והרגשתי לבד בעולם,ההורים שאני צריכה,צריכים אותי! ואני לא ידעתי מה לעשות כדי להציל אותם.ניסיתי לעזור להם להפסיק עם השתייה אך זה לא עזר,הם החלו לצעוק עליי להחזיר להם את האלכוהול לפני שהם יכו אותי" היא התחילה לבכות ורק רציתי היא תפסיק,שתמשיך בפעם אחרת...
"עד שיום אחד,אבא שלי החל לרוק דם מהשיעולים שלו ואז הבנתי שאין מה לעשות,אני צריכה לעשות את זה" היא החלה לרעוד והנחתי את ידי על ידה
"עבדתי בזנות,שכבתי עם המון גברים תמורת כמה גרושים שיספיקו לאוכל בשביל הוריי ובשבילי.הם גילו את זה והחלו להכות אותי וניסיתי בחיי שנסיתי להסביר להם שהכל בשביל למחייה של שלושתינו אך הם לא האמינו לי,הם עזבו אותי לבד ברחוב" היא אמרה
"אבל מה עם עדן?" שאלתי בחשש והיא סימנה לי רגע עם היד והמשיכה....
"המשכתי לעבוד בזנות,לא היה לי אכפת מה הורי חושבים,רציתי לחיות..
התחלתי לשכב עם יותר גברים בלילה כדי לקבל העלה בשכר. הם נתנו לי סכום גבוה יותר אבל זה עדיין לא הספיק לדירה משלי , אחרי שבועיים הרגשתי בחילות והקאתי ללא הפסקה חשבתי שזה בגלל שלא אכלתי מספיק אבל אז ראיתי שהבטן שלי התנפחה מחודש לחודש והבנתי,אני בהריון" היא אמרה
"מה???" התפרצתי
"עדן הבת שלי"