הבטחתי והינה אני מקיימת
חלק ב' של פרק 5 כבר כאן!
מקווה שתהנה ♡ =]
*****
היום עבר לו והלילה כבר בפתח
אני עומדת מחוץ לאוהל 3 ושוקעת למחשבותעל כל היום הקשה הזה. עדין לא שמעתי מאוריאל וזה מלחיץ אותי.
"נירית" הראל מופיע מולי ומושך את תשומת ליבי ממחשבותיי אליו
"מה?"
"בואי איתי רגע" הוא אומר בשקט
"די אין לי כח, דיברתי עם ורד בנועם והכל טוב" אני מספרת לו בקצרה במטרה שיניח לי
"בדיוק על זה רציתי לדבר איתך" הוא אומר
"מה עשיתי לא בסדר עכשיו?" אני אומרת ועושה פרצוף חמוץ והוא מחייך
"את מוכנה לבוא איתי?" הוא שואל שוב
"לא" אני עונה והוא מושך אותי מזרועי
"זה כל היופי שאני לא באמת שואל אותך"
"לאן אנחנו הולכים" אני אומרת תוך כדיי שהוא מושך אותי לשטח האוהלים הפנימיים
"לאוהל שלי" הוא עונה
"ומה בדיוק איבדתי שם?"
"כבר תדעי"
אנחנו מגיעים לאוהל לא מוכר, לי לפחות ונכנסים פנימה
האוהל קטן יחסית לשאר האוהלים, יש בו כמה שקי שינה, שידה שאלתרו מונחת באמצע האוהל ומחשב נייד עליו עם כמה כבלים מפוזרים
הוא נכנס אחרי וסוגר את האוהל מפנים
"מה אתה עושה?" אני שואלת בבהלה
הוא מתעלם מהשאלה שלי ואומר "שמעתי את השיחה שלך עם ורד"
אני המומה מתפנית השיחה ומשלבת את ידי על חזי "ו..."
"נירית" הוא מתקרב אליי ואני הולכת אחורה
"נירית" הוא שוב קורא לי אבל הפעם בשקט בטון רך ועדין, ממשיך להתקדם לעברי ואני הולכת אחורה עד שאני נתקלת בשידה
הוא ממשיך להתקרב עד כדיי כך שאני מרגישה את הנשימות שלו
הוא תופס את פניי בשתי ידיו ומלטף בשני אגודליו בשני צדדים
"נשאר לך מהחומר שמרחתם בין האף לפה" הוא אומר ומקלף את החומר
"זה המנטרל ריחות ולא זה לא באמת עוזר" אני עונה
ועושה פרצוף חמוץ
הוא מקרב את פניו אליי יותר והדופק שלי מתחיל להשתולל, אני מרגישה את הבל פיו על שפתי "הראל" אני לוחשת בכבדות
"ששששש" הוא לוחש ומנשק את שפתיי נשיקות רכות ועדינות
אני בהלם ולא משתפת פעולה אבל אז אני נזכרת עד כמה שהשפתיים שלו מרגישות כמו צמר גפן אך בו זמנית גם כל כך גבריות, פותחת את שפתיי ונותנת ללשונו לפלוש ולחקור את חלל פי.
הנשיקה הפכה לעמוקה יותר ותשוקתית יותר, הגוף שלי מתחיל להתעורר אליו.
הוא שולח את ידיו לעבר גופי ומטייל בלטיפות עדינות
אני מתנשפת, אין לי אוויר אבל לא עוצרת את הנשיקה הלוהטת הזאת
כשפתאום נזכרת בורד ומעיפה אותו מעליי.
שנינו מתנשפים והוא לא מבין מה קרה
"אתה לא מתבייש? יש לך חברה קיבינימט!" אני צועקת עליו, מנגבת את פי והולכת לכיון פתח האוהל
"על מה את מדברת?" הוא שואל מבולבל, הוא טיפש או שעושה את עצמו?
"על ורד" אני עונה לו בעצבים, פותחת את האוהל ובורחת ממנו.
***
אם אהבתם תהיו כאן מחר לפרק 6
YOU ARE READING
תחת אש חיה
Romanceחלק מהמקרים האמיתיים אך הדמויות והשאר הן פרי דמיוני בלבד! פרולוג: ברוכים הבאים לתופת. כאן תבינו שלא משנה אם אתה דתי או חילוני אם אתה חייל פשוט או קצין אם אתה בן או בכלל בת אם אתה עני או עשיר. ברוכים הבאים לתופת. לא יודעים אם תחזרו או לא ואם תחזרו...
