-אמילי-
"דילן?" קראתי בקול ברחבי הבית, משכתי את המגף כלפי מעלה, מועדת מעט ומתייצבת בעזרת הקיר. רכסתי את רוכסן המגף והזדקפתי, מסדרת את שערי בעדינות.
"אמי," הוא התקדם אלי והחזיק בידי,
"לך תקרא לג'ייס וסטיב ונצא." אמרתי לו בחיוך והכנסתי את שתי ידיי לתוך שרוולי המעיל.
" אני יוצאת לעבודה," אימי אמרה והנהנתי בחיוך, "האוכל על הגז, שהם חוזרים שימי להם ותאכלי גם." היא אמרה והנהנתי, היא נשקה לראשי ויצאה בחיוך.
"בואו, יוצאים." אמרתי לשלושת אחיי הקטנים.
אותה השגרה, אבא יוצא מוקדת בבוקר לעבודה, לפני שיוצאת השמש. אמא יוצאת בזמן שאני יוצאת ואני, מקפיצה את אחיי הקטנים לבית הספר ולגן.
אמנם לפעמים זה מעיק, ללכת ברחבי העיר ולהיות אחראית על שלושה ילדים. אבל יש גם יתרון, יש לי רכב משל עצמי, כדי לקחת אותם כול בוקר ואחר כך ללכת לעבודה.
"ביי דילן, ביי סטיב." אמרתי ונשקתי לשני אחיי הקטנים, נפרדת מהם לשלום.
"היי סטייס." אמרתי בחיוך, פותחת את דלת הסטודיו ומחייכת לחברתי הטובה,
"היי אמ, איך את?" היא שאלה וסימנה לי לשבת לידה.
חנות התמונות הצדדית, או איך שאנחנו קוראות לה, הסטודיו. היא חנות רחבה בבעולותו של גבר עשיר בשם פיטר, אני וסטייסי מרבות לצייר ומדיי פעם מביאות תמונות שלנו לסטודיו, לא למכירה כמובן. ברוב שעות היום המקום שקט, רק אני וסטייסי, מדברות, מציירות, או סתם משתעממות יחד.
"אתמול," התחלתי להגיד ואספתי את שיערי לקוקו מרושל, "דיברתי עם אבא שלי על הקול'ג." המשכתי וסטייסי הסתכלה עליי בעיניין רב.
"אני לא רוצה ואבא שלי לוחץ. זה מעיק לגמרי, טוב לי, אני רק בת שמונה עשרה." אמרתי באנחה וסטייסי הנהנה,
"אבא שלך רוצה שתצליחי, כמוהו. את הבת הגדולה שלו, והיחידה." היא אמרה והרמתי בכתפיי.
"אני מבינה שזה הרצון שלו, אבל איפה הוא מתחשב ברצון שלי?" שאלתי אותה והיא שרבבה שפתיים.
"תסבירי לו שאת עוד לא בנויה לקולג', עוד לא מוכנה לעזוב את הבית. הוא לא יכריח אותך." היא אמרה והנהנתי,
"וחוץ מזה," המשיכה והרימה את גבותיה, "מי תהיה איתי כול היום בסטודיו?" חייכתי בקול ונשענתי עלי בעדינות.
YOU ARE READING
Hard love-ICH first story
Randomאמילי, נערה בת שמונה עשרה שסיימה את לימודיה בתיכון לפני זמן קצר. נערה תמימה בחייה וטובת לב להוריה, שכול מה שקשור לפשע ולהרג אף פעם לא נגע בה. בת למשפחה חמה בת ארבעה ילדים, שהיא הגדולה מבינהם. גרה בבית צדדי איי שם בעיירה מרוחקת, כמעט כאלף קילומטר מבי...