השותף שלי

1 | עבר

הפרקים הבאים יהיו שונים מהפרק הזה. כי זה הפרק הראשון, אז זו רק הקדמה כזאת...
מצטערת על ההתחלה הלא כ״כ נעימה... מקווה שהרבה יאהבו את הסיפור. מי שקוראת, אני ישמח אם היא תדרג ותגיב!

פלאשבק- 2009, גיל 12, מיאמי- פלורידה.

הקיבה שלי התהפכה בפחד.
הוא כבר עשה הכל חוץ מהחלק הפיזי, הוא צרח, ניפץ את בקבוק הבירה הגמור שלו, קילל עשרות פעמים.
בשלב הזה, אבא מתחיל להרביץ.
מיקדתי את מבטי באחותי התאומה, אמה, שעומדת מולו וסופגת את הצעקות,
כמו שאני ספגתי אתמול,
כנראה גם מחר,
או מאוחר יותר היום, הכל תלוי בגבול הדק בין העצבים לבין ה׳רוגע׳ שלו.
הרוגע שלו- הוא לא מצב מציון, אבל בהחלט עדיף מהמצב שבו הוא עצבני. כמו עכשיו.
צדקתי, הוא תפס בעורפה, שהיה דקיק ביחס לידו הגדולה. וכאילו היא בובה, בלי להתאמץ, הוא משך אותה לאחור בתנופה ואז הטיח את גופה ברצפה.
קול נפילה חזק נשמע ואז אנחת כאב צעקנית נפלטה מפיה.
גבתה שהייתה מצולקת ממנו גם ככה, נפתחה ודיממה על הפנים החלקות והשזופות שלה, גם השיער שלה התלכלך מהדם, הוא הפך מבלונדיני לאדום. יש לה שיער כמו שלי.
כולה זהה לי.
היא הביטה באבא בפחד ואני בלעתי רוק בכבדות ומיהרתי לקבור את ראשי בכרית הספה שבסלון, מסרבת לראות את מה שעומד לבוא.
עוד צעקות. עוד קללות. עוד בכי, קול ניפוץ חזק.
הרמתי את מבטי אל אבא שלי ואל עיניו הירוקות והעצבניות שהביטו באמה.
ואז הסתכלתי על אחותי התאומה, ההעתק המדויק שלי, ששכבה על הרצפה, פניה גדושות בדם וזכוכיות שבורות מסביב לגופה, בקיר שמעלייה החלון הגדול של הסלון- מנופץ.
     זה עוד לא קרה אף פעם.
אבא התעצבן, לא ידעתי אם זה כי היא נפצעה ברצינות או כי עכשיו הוא יצטרך לשלם על תיקון החלון.
הוא הריץ את מבטו ביני לבינה כמה פעמים ואז נעמד מולי ואחז בידי בחוזקה שהוא מרים אותי מהספה, ומושך אותי לאמה השוכבת.
עמדנו מעלייה. נשמתי בלחץ ובכבדות.
עכשיו ידו עברה לאחוז בשיערי הבהיר, הארוך והגלי, ממלא אותו בדם שמרוח על ידיו ותופס אותו חזק עד שהוא כמעט תלש אותו מראשי.
הוא הצביע על אמה בידו השנייה, ״זאת הייתה תאונה! היא הייתה ילדה מפגרת והיא נתקעה בחלון. תאונה! מובן?״ הוא צעק.
עיניו הביטו בי במבט שעוד לא ראיתי כמוהו,
הוא עמד כסנטימטר מפניי, נושף עליי סירחון אלכוהולי.
רק ברגע הזה הבנתי עד כמה רציני מה שקרה, הורדתי את מבטי המפוחד לאחותי.
למרות הפנים המדממות היא הייתה מלאת שלווה כמו תמיד. זה נראה כאילו היא חלמה. שערה הבלונדיני זז מעט על פניה והסתיר את העין הימנית.
מבטי נדד לעין השמאלית, ירוקה ויפה, כמו שלי.
עינייה היו פתוחות, אבל היא לא מיצמצה כלל.