2 | בלונדי

421 40 7
                                    


מקווה שתאהבו.
פרק ארוך במיוחד.
יקח לי זמן להגיע לשיא העלילה..

יומיים לאחר מכן הצטרפתי לנינה ושון לארוחת הצהריים בקפטריה של הקמפוס.
התכוונתי שנשב לבד אבל ככל שעבר הזמן ככה הכסאות שמסביבנו התמלאו בשחקנים של קבוצת הפוטבול ובמעודדות, שהרגישו בנוח לשבת בסביבתו של שון, אני מניחה.
כולם עדיין דיברו על המשחק פוטבול של לפני יומיים, כמה מהם דיברו על ההתרסקות של ג׳ימס, וכמה מהם על ההצלחה החוזרת של הקפטן.
ג׳ימס תפס את המקום מולי ונשען עם מרפקיו על השולחן.
     ״ברחת היום בבוקר.״ הוא נעץ בי מבט.
״ברחתי? אני ניסיתי להעיר אותך עשר פעמים. כמעט איחרתי לשיעור בגללך.״ נזפתי.
הוא גילגל עיניים והכניס חתיכת צ׳יפס לפיו.
המשכנו לריב עד שקול חולף קרא מאחוריו, ״ג׳ימס״ טיילר פלורד התקרב אל השולחן.
״אה, אחי?״ ג׳ימס השיב והרים גבה.
עיניו הבהירות של טיילר ננעצו בג׳ימס שדיבר. היה לו עיניים מדהימות, הם נראו כמו שני יהלומים תכולים.
השתדלתי להיות מרוכזת בלהפריד את האוכל המגעיל שהיה במגש שלי, למה אכיל, ומה לא אכיל.
״שמעתי אתה מחפש שותף?״ טיילר שאל.
הסתכלתי על ג׳ימס, הוא העיף מבט מרוצה לכיווני ואז החזיר את מבטו לטיילר.
״כן,״ ג׳ימס ענה, עיניו ניצצו בהתרגשות, כבר יומיים אנחנו מפיצים את העובדה שאנחנו צריכים שותף, ״למה? אתה מחפש מקום?״ ג׳ימס הוסיף בשאלה.
טיילר הנהן בחיוב.
״אין לך דירה עם רובנסון?״ ניחשתי שרובנסון זה אחד משחקני הפוטבול.
״הייתה. יש לנו בעיה קטנה.״ טיילר גרר לאחור את הכסא שליד ג׳ימס והתישב עליו שהוא משעין את מרפקיו על ירכיו.
״בעיה?״ ג׳ימס הרים גבה.
״סתם, חברה שלו שכבה איתי, הוא התעצבן.״ טיילר ענה אדיש.
ג׳ימס גילגל עיניים וטיילר התרחב בכסאו ואז חייך חיוך מפלרטט אל המעודדת שישבה לידו ועשתה לו עיניים מהשנייה שהוא התישב על ידה.
״היי אשלי,״ היא כמעט צרחה בעונג שהוא ידע את שמה, ״היי טיילר״ אשלי סובבה את שיערה הבלונדי סביב האצבע שלה.
     המבט שלו נקשר לשלי ואני מיד השפלתי את הראש למגש שלי וננתי לשיער הבלונדיני שלי ליצור מסך בנינו.
נסיתי להתעלם אבל כשהרמתי את מבטי בחזרה, טיילר התבונן בי בלי להשתדל להסתיר את זה.
     ״אז איפה אתה גר עכשיו?״ ג׳ימס פנה את טיילר ועצר אותנו מלהמשיך את קרב המבטים הקטן שיצרנו.
״כרגע אני בין ספות. רובנסון דפק אותי.״ הוא נשאר אדיש.
גלגלתי עיניים וטיילר שם לב לזה.
     ״את רוצה להגיד משהו, בלונדי?״ טיילר פנה אליי.
עכשיו הוא נשען עם מרפקיו על השולחן, הזרועות השריריות שנחשפו מהגופיה השחורה שלבש, היו מקועקעות, חטובות, הם שידרו- מרד, ומשכו אותי בצורה שהפתיעה אותי.
הקסם המפורסם של טיילר פלורד קרץ לי.
     המעודדת שישבה על ידו התכוונה לענות כשחשבה שהוא מדבר אלייה, אבל כשראתה שעיניו פונות אלי, פניה נפלו והיא ירתה בי מבט מקנא ושונא.
     הלחים שלי נהפכו לאדומות כשעוד כמה מעודדות הפנו את מבטיהם אליי, ועוד יותר כשלא ידעתי איך אני אמורה לענות לטיילר.
     ״זאת איימי״, ג׳ימס הציג אותי, והציל אותי מלהפוך לעגבניה לגמרי, ״היא גרה איתי.״ הוא הסביר.
״אתה מתכוון לבלונדי?״ הוא שאל והצביע אליי.
     גילגלתי עיניים שוב והוא היה נראה משועשע עוד יותר עכשיו.
     ״אז אתה רוצה לראות את הדירה אחר הצהריים, או מחר ולראות אם אתה אוהב?״ ג׳ימס הציע לטיילר.
     ״אחי, אני מוכן לגור במקום שנראה כמו דיר חזירים. העיקר לעבור עכשיו, נמאס לי לישון על ספות מסריחות.״ טיילר השיב.
     חיוך אטי סדק את פניו של ג׳ימס כשענה, ״הדירה מעולה, מבטיח לך, אחי. ויש חדר פנוי בשבילך.״
     ״ליד החדר של בלונדי?״ טיילר העיף לעברי מבט משועשע.
שמעתי שהוא כזה, שמושעשע מהמבוכה של אחרים בסביבתו, השם שלו הולך לפניו, יש אפילו שמועה שהוא לא אנושי. אני מתחילה להאמין לזה.
הניצחונות החוזרים בפוטבול,
המראה המהפנט,
הבנות שלא מפסיקות לקרקר אחריו למרות שהם יודעות שבסופו של דבר הם יזרקו כמו השאר, זה לא מפריע להם לנסות לאלף את טיילר פלורד. למרות שהוא בבירור לא רוצה להיות מאולף.
זה מה ששמעתי לפחות. ושמעתי הרבה.
אני בקולג׳ כבר כמה חודשים טובים ולא נתקלתי בו עדיין.
התעלמתי ממנו ונעצתי את המזלג שלי בחתיכת צ׳יפס.
״את לא מדברת הרבה, אה בלונדיני?״ טיילר התגרה.
״לא עם מפגרים.״ עקצתי.
צחוק מתגלגל השתחרר מפיו. אבל בעיניו הייתה קצת הפתעה.
״אז אני מפגר?״ הוא שאל בנימה משועשעת, הוא גנב צ׳יפס מהצלחת שלי ודחף אותו לפיו, חושף גומה עמוקה כשהוא לועס.
נעצתי את מבטי בג׳ימס, מסמנת לו להציל אותי מהמצב שאליו הגעתי, אבל הוא רק צחק.
״אשלי, את חושבת שאני מפגר?״ טיילר פנה אל המעודדת.
אשלי כבשה חיוך ואותי מילאה הרגשה של בושה עצומה וגועל קל.
״אני לא חושבת שאתה מפגר, טיי.״ היא ניענעה את ראשה בשלילה.
גילגלתי את עייני.
״רואה? היא לא חושבת שאני מפגר.״ נימת קולו משועשעת ומתנשאת, כמו הבעת פניו.
״אל תתעסק איתה, פלורד. היא כמו אחותי.״ ג׳ימס נזכר להתפרץ לשיחה סוף-סוף. אבל הוא לא נשמע כועס. יותר משועשע.
״לא מתעסק אחי, מדבר.״ טיילר אמר כשידיו מונפות מעליו, כחף מפשע.
      גררתי את הכסא שלי אחורה וקמתי, השיחה הזאת לא מצאה חן בעיניי, ״את באה, נינה?״ פניתי אלייה בזמן שסימנה את צווארו של שון בנשיקות.
עיניו הכחולות של טיילר בחנו את גופי, מהעקבים ועד החזה. 
נעצתי בנינה מבט ממהר, והיא התנתקה מצווארו של שון וקמה.
     ״טיילר פלורד התחיל איתך, אז מה? את לא הראשונה.״ היא נזפה בי על כך שהפרעתי לה להתמזמז עם שון.
שון ונינה הם הזוג הכי דביק שקיים! כל היום הם מתנשקים ומתחבקים. תמיד שנאתי זוגות כאלה. בסדר, אתם מאוהבים והכל ורוד ויפה, תמצאו לכם חדר!
גילגלתי עיניים, ״נראה לך שאכפת לי ממנו? אנחנו מאחרות שיעור!״ נזפתי בה.

השותף שליWhere stories live. Discover now