|8|

1.8K 165 106
                                    



10.7.15
9:01
מולינגר, אירלנד

״תפוס אותה, ג׳ונאס!״ אני שומעת את אחד מהם מאחוריי ומגבירה את קצב מהירות הרגליים שלי.

הדמעות זולגות מפניי בלי שום יכולת לעצור, הרגליים שלי כבר איבדו את התחושות שלהן כשאני ממשיכה לרוץ, הפעם לכיוון השני פנימה לתוך העיר.

״פאק, היא מהירה! בת זונה!״ השני קורא בחזרה ואני משחררת אנחה אחרי אנחה, הרגליים שלי עוזבות ופוגעות שוב באספלט, הידיים שלי עייפות ומשוחררות בצידי גופי.

בהתחשב בעובדה שהייתי יחפה והרצפה הייתה רותחת רצתי דיי מהר בכדי שהם ישיגו אותי.

עברתי את שלט הכניסה לעיר וזיהיתי את הקיר שליד המסעדה אותה אני זוכרת מהשקיות במטבח. ״ננדוס״ שלט גדול ומואר אמר, ובמזל הקיר לידה היה פנוי.

התחלתי לשמוע את העקבות שלהם מאחוריי ומעדתי פנימה, מצמידה את גופי לקיר. הנשימות שלי היו כבדות, ראיתי מטושטש מהבכי ורגליי שורפות.

עצמתי את עיניי וסתמתי בידי את פי, מתאמצת שלא להשמיע שום צליל.

״סליחה?״ גברת עם חולצה שחורה ותג שם עליה הגיחה משום מקום.

אני פוערת את עיניי ולפני שאני מספיקה לשים את אצבעי על פי ולהשתיק אותה היא מדברת שוב.

״את נראית דיי אבודה, ויחפה,״ היא מצחקקת ואני מנידה בראשי במהירות, מסמנת לה להפסיק לדבר עכשיו. אלוהים, אם המלצרית הזו לא תפסיק לדבר-

״בייב!״ קולו המבחיל קוטע אותנו מהשיחה והג׳ינג׳י הגבוה מתקרב אליי, שם את ידו על כתפי ומושך אותי אליו. אני מנסה שלהימלט אבל הוא צובט אותי בזרוע ובכך משקיט אותי.

״הו, היא ח-ח-ברה שלך?״ המלצרית נשמעת מפוחדת מעט בעודה צועדת אחורה והוא מהנהן. כולם באמת מכירים אותו פה.

אני רוצה לצעוק לה שלא, כמעט אוזרת את האומץ לעשות את זה, אבל הוא שוב צובט אותי.

״את יכולה ללכת עכשיו, אני אדאג לה,״ הוא מורה לה ורעד עובר בגופי.

אני לא יודעת מה הוא הולך או רוצה לעשות לי, אבל אני לא אוהבת את זה.

***

כשאני נכנסת לתוך האוטו הענק שממנו יצאו לפני שהתנגשו בי בצומת הרמזורים הדמעות ממשיכות לזלוג ומציפה אותי תחושת אשמה.

אני לא יודעת מה נייל יעשה לי כשיראה אותי בפעם הבאה, אם בכלל, אבל אני מפחדת מזה כמו מהמוות.

הסתבכתי.

ג׳ונאס מוציא מכיסו סיגריה ומדליק אותה, בזמן שמתיישב בכיסא ליד הנהג.

Not About Angels // N.HWhere stories live. Discover now