12/7/15
12:08
הבית של דילן, אירלנד
מעולם לא היה לי ידיד. חבר, בן.
את סטיילס תמיד החשבתי כאח, הוא באמת היה אח בשבילי.
בגלל זה הייתי כל כך נבוכה כשנתקלתי בלואי בשירותי הבנות, או כשהחברים של סטיילס (שחטפו אותי) נכנסו לחדר.
ועכשיו תראו איפה אני. מספרת ללואי, שטופח על גבי, את כל מה שעובר עליי כרגע. תת המודע שלי צועקת עליי שאני מטומטמת על זה, וש׳אני לא מכירה אותו׳ ו׳מה עובר עליי׳, אבל אני מתעלמת ממנה יותר ויותר בכל מגע קטן של לואי על הגב שלי.
״וזהו?״ לואי שואל בשקט כשהנשימות שלי הופכות לסדירות והדמעות כבר התייבשו על הלחיים.
״כ-כן,״ אני עונה, סוטרת לעצמי מנטלית על הקול התינוקי שיצא לי עם המילים.
״טוב, כמו שאמרתי. הכל יהיה בסדר. מבטיח,״ הוא מאשר לי אבל אני עדיין לא נרגעת.
״אם אני אשאל אותך משהו, אתה מבטיח לי שלא תגלה ל...נייל?״ אני לוחשת את שמו, רק למקרה שהוא מאזין.
״ברור,״ הוא אומר, אבל עיניו מוסטות ממני. למה הוא לא מסתכל לי בעיניים?
״טוב..״ קולי דועך. ״תגיד...נייל, אממ,״ אני. מהססת. ״הוא יוצא?״
״למסיבות?״
״לא....״ הלחיים שלי מתחממות ואני סוגרת את כפות ידיי על פניי, בתקווה לא להביך את עצמי יותר.
״עם בנות...״ אני מסבירה באיטיות ולואי מבין. ״הו,״ הוא מחייך חיוך קטן. ״נייל? לא.״
הו.
״למה?״
״טוב, אני מאמין שהוא יספר לך כשיגיע הזמן, בינתיים תפסי ממנו מרחק, בסדר?״ הוא שוב לא מסתכל לי בעיניים.
״כן, תודה.״
אני מסתובבת לצאת מהחדר אבל הוא קורא לי. ״היי, אליסון?״
אני מסתכלת עליו, ידי על הידית.
״כן?״ ״את נשארת למעלה במסיבה היום.״
״מסיבה?״ אני מבולבלת.
״כן,״ הוא מגלגל את עיניו. איפה לואי שדיבר וניחם אותי לפני דקה? אלוהים, לכולם פה יש בעיות דו קוטביות-
״מה חשבת,״ הוא מגחך וקוטע את מחשבותיי, ״שנסענו עד לבית של דילן בשבילך? לקצה השני של אירלנד?״
אני לא עונה בפחד להביך את עצמי יותר, עצם העובדה שזה באמת מה שחשבתי.
״טיפשה,״ הוא חוזר לנורמה שלו, ואני מבינה שהוא מתנהג ככה כי ליאם צופה בנו מהדלת.
YOU ARE READING
Not About Angels // N.H
Fanfiction״מהיום שראיתי אותה נשבעתי לשמור עליה, על המלאך הקטן שלי. אבל בינינו..? שבועה זה רק מילים, ומילים זה רק אוויר.״ * אזהרות: שפה גסה תכנים מיניים אלימות הקריאה היא על אחריותכן בלבד! (הפאנפיק הגיע למקום 2 בפאןפיקשן, 11.1.16)
