|9|

1.8K 167 79
                                    




**מהאלה החמודות שמסיימות מבחן באזרחות ולמרות שלא הגעתן למטרה מעלות פרק**

***
10.7.15
10:47
מולינגר, אירלנד

״אליסון?״ אני יכולה להישבע ששמעתי אותה בוכה.

״לוסי..״ אני מייללת ובוכה עוד יותר חזק, הצמיד ברגל שורף והנוזל האדום על הרצפה מפחיד אותי יותר ויותר ככל שהשניות עוברות.

״אומייגד, אליסון, איפה את? מה קרה?״ היא מצליחה להוציא במהירות ואני מתפתלת בכאב.

״אחח, רגע חכי,״ אני מבקשת ממנה, מתפללת שלא יקרה משהו שיעצור את השיחה שלנו.

״דילן,״ אני קוראת לו והוא מסיט את מבטו אליי, מסדר את השעון שעל פרק ידו.

״אתה יכול להוציא את זה? בבקשה! זה כואב לי כל כך,״ אני בוכה והוא מסתכל עליי במבט מרחם.

״תקשיבי,״ הוא מתקרב. ״אני לא יכול כי אז כשאד יחזור לפה-״

״-אד יחזור לאן?״ הדמות הג׳ינג׳ית שנכנסה הרגע קוטע אותו ודילן פוער את עיניו, מחזק את אחיזתו ברגלי.

״לפה, אד. נפגשתם כבר, נכון?״ הוא עושה את עצמו כמתעלל בי ואני בוכה בתסכול, המכשיר והסיכוי היחיד שלי לברוח לזרועותיו של בית היתומים בחזרה נופל לרצפה.

״לקחת לי את הפאקינג פלאפון?!?״ דילן צועק. אז, אני מבינה שהכל חלק מהצגה אבל אני שקרנית גרועה אז אני שותקת.

״תשאיר לי לטפל בה.״ אד מורה מאחוריו, עדיין מסתכל עליי. רעד עובר בגבי על המחשבה של המילה ׳לטפל׳ שאליה הוא מתכוון אבל אני לא פוצה את פי.

״בטח.״ דילן קם ממני במהירות, ושנייה לפני שיוצא מהדלת מסמן לי עם שפתיו משהו שאני לא מבינה. משהו כמו ׳אחזור בקרוב׳.

הדלת נטרקת ואד, עדיין מסתכל עליי, מחייך.

״אני אתן לחמוד הקטן, נייל, הזדמנות אחרונה לראות אותך לפני הפעם הבאה,״ הוא מסביר. ״בעולם הבא..״ הוא לוחש.

עיניי נפערות באימה כשהוא פורע את שיערו וצוחק בשטניות.

הוא מוציא משהו מהכיס שלו ולפני שאני מבינה הוא כורע ברך אל הסורגים, מעביר את הסכין החדה על רגליי.

אני צווחת בכאב כשהוא חותך כמעט את כל רגלי, דם יורד ממנה וממקור הצמיד.

זה כאב מייסר. כל פצע וכל חתך כואב יותר מהקודם.

״אליסון! תמיד היית מטרה כל כך, כל כך קלה!!״ הוא קורא ואז קם, מחייך.

אני נושפת אוויר החוצה בהקלה כשאני מבינה שזה הסוף, אבל הוא מתכופף שוב והפעם קושר את ידיי ורגליי.

Not About Angels // N.HWhere stories live. Discover now