פרק 3❀

55 1 0
                                    

"היי" אמרתי בשקט והתיישבתי ליד הילד
הוא שתק ולא אמר מילה, עוד לא הצלחתי לראות את פניו, הם היו מורכנות כלפי האייפון והכובע עדיין מכסה את צידי פניו
"אני מפריעה..?" שאלתי בפחד שהוא יתקוף אותי
אבל הוא שתק ולא אמר מילה
החלטתי לקום וללכת

"חושן את באה למחששה?"
שמעתי את אור קורא לי,
"כן חכה" אמרתי והוצאתי חבילת סיגריות מהכיס
"תחזירי את זה" אור ציווה עליי
"אז בשביל מה אתה קורא לי למחששה?" תקפתי אותו בעצבים
"כדי לשבת איתנו, תחזירי את זה" הוא אמר שוב והרים טיפה את קולו
"תפסיק לחשוב שאתה אבא שלי" צעקתי עליו,
ובלי לחשוב פעמיים הוא חיבק אותי, הוא יודע שהנושא הזה רגיש לי למרות שאני מכניה את עצמי למצבים האלה, וזה די מטומטם
"אני מצטער" הוא לחש לי
"אני.. אני פשוט דואג לך" הוא המשיך ושיחרר את החיבוק
"תודה" אמרתי והסתכלתי עליו בחיוך עדין
"אז את עדיין רוצה לבוא?" הוא שאל בחיוך ואחז בידי
"כן אני רוצה" אמרתי והלכנו

אור הוציא מכיסו חבילת סיגריות, שם סיגריה בפיו הסתיר עם ידו והדליק אותה.
היינו שם שלוש בנות וארבעה בנים,
ראיתי את הילד המסתורי עובר ליידינו,
קמתי והתחלתי ללכת אחריו
"לאן זה?" אחד מהם שאל אותי
"אני כבר באה" החזרתי לו ועקבתי אחרי תנועותיו של אותו הילד,

ראיתי שהוא הולך אל מאחורי בית הספר.
אז הלכתי אליו.
הוא התיישב על הרצפה ואני התיישבתי לידו,
"היי" אמרתי בלחש וקיוויתי שהוא יענה
הוא לא אמר מילה, רק הרים את פניו אליי וסוף סוף יכולתי לראות את פניו,

בצבע העיניים לא טעיתי הם באמת היו כחולות,
היו לא עצמות לחיים ושפתיים לא עבות מידיי ולא דקות מידיי,
הוא החזיר את מבטו לאייפון,
"אני בסך הכל מנסה להיות נחמדה" התעצבנתי עליו ורציתי לקום אך הוא תפס בידי,
"היי" הוא החזיר לי ,
"מה.. מה אתה עושה פה לבד?" שאלתי טיפה בהלם שהוא ענה לי
"מתבודד" ענה באדישות

אהבה ללא גבולותWhere stories live. Discover now