אהבה ללא גבולות

פרק 2❀

פרק 2❀

החלטתי להתעלם ולא להעסיק את עצמי בילד ההוא,
אבל משום מה הוא לא יצא לי מהראש
כמה שניסיתי לא הצלחתי,
"היי חושן", שמעתי צעקה מהצד וישר זיהיתי את הקול
זה אור.

הסתכלתי עליו וניפפתי אליו עם היד,
"בואי נו" הוא צעק בחיוך,
הוא היה עם חברים שלו ודי התביישתי
"דבר איתי אחר כך" צעקתי לו בחזרה והתקדמתי לכיתה,
שמתי את ראשי על השולחן
ועצמתי את העיניים
הצילצול שבדיוק הושמע הקפיץ אותי ממקומי,

הסתכלתי סביבי והכיתה עוד הייתה ריקה,
חוץ משתי בנות שישבו מאחוריי ולא הפסיקו לדבר,
הדלת נפתחה ולאט לאט הכיתה התמלאה
אור נכנס אחרון והתיישב לידי
"למה לא באת?" הוא שאל אותי זרק את תיקו לצד והתיישב
"סתם לא היה לי חשק" אמרתי לו והתחלתי לקשקש במחברת
"תודה שאין לך חשק אליי" הוא אמר ועשה פרצוף עצוב בציניות
"נו טיפש" אמרתי והתחלתי לצחוק
"אין לך חשק אליי" הוא חזר על עצמו שוב ועשה פרצוף כלבלב
"די אני לא יכולה איתך נו" צחקתי ושמתי את ידי על פניו
"את גם לא יכולה בלעדיי" הוא אמר בקול מתנשא
"אויש נו" אמרתי לו וגילגלתי את עיניי.

"בוקר טובב" קול צרוד נשמע ברקע וציפי נכנסה
"אתם עייפים היום מה?" היא אמרה בניסיון כושל להצחיק
"טוב אז נתחיל" היא אמרה שראתה את היבוש הכיתתי.

הדלת נפתחה והילד המסתורי ההוא נכנס והגקט עדיין על ראשו.
הוא התגנב מהר למקומו בלי להפגיש מבטים.
סיבבתי את ראשי לאחור ועדיין לא הצלחתי לראות את פניו,
התחלתי לצייר במחברת.
"ולהשלים את העמודים שכתובים על הלוח" המורה ציפי אמרה וסיימה את המשפט
כנראה שנגמר השיעור חשבתי לעצמי וצילצול נשמע ברקע.

כולם יצאו מהדלת להפסקה ונשארו רק ארבעה תלמידים בכיתה.
בינהם אני והילד המסתורי,
החלטתי ללכת אליו.