פרק 5❀

78 2 0
                                    


הגעתי לבית אומנה במחשבות על הילד,
"היי גם לך חושן" אנה אמרה לי כשראתה שאני שקועה בעצמי
"כן כן היי" אמרתי במהירות והמשכתי לכיוון החדר,
הוצאתי את המחברת שלי, אני מציירת בה, זה מרגיע אותי.
לקחתי עט והתחלתי להזיז את היד על הדף לצייר כל מיני שרבוטים לא ברורים,
סיימתי והחזרתי את המחברת למגירה, אני אף פעם לא מסיימת את הציורים שלי, תמיד אני עושה חצי עבודה
"טוב לארון"מילמלתי לעצמי והתקדמתי לארון
חיפשתי בגדים שיתאימו לי
"אוקי חושן אתם כולה הולכים להסתובב בגינה תנשמי" הרגעתי את עצמי,
לקחתי ג'ינס בויפרינד וחולצה קצרה שחושפת את הבטן עד מעל הטבור,
שמתי את העגיל בטבור והתכוננתי ליציאה, וכמובן שלא שכחתי את האולסטאר הלבנות שלי
אני מכנה אותם 'נעלי המזל'
"אנוש אני יוצאת תחפי עליי, אני יחזור יותר מאוחר ביי" אמרתי לה במהירות ונישקתי אותה בלחי
"מה זה לאן זה?" היא שאלה מסוקרנת
"אני יספר לך הכל מבטיחה" חייכתי אליה ויצאתי
קיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה

'"מקווה שאת מוכנה, אני בגינה בספסל האדום"

' זיהיתי שזה הילד והתקדמתי לספספל
"היי" שמעתי קול וסיבבתי את פניי,
ראיתי שזה הילד אז התקדמתי אליו
"היי" אמרתי וחייכתי
הוא לא היה עם קפוצון יכולתי לראות את פניו בבירור ואת תסרוקת המרינס היפה שלו.
"לפני השאלות שהולכות ליפול עליך עכשיו, איך קוראים לך?" שאלתי בגיחוך
"קיאן"הוא אמר מביט בי
"אז קיאן" אמרתי והתיישבתי
"שם יפה, מאיפה אתה במקור?" המשכתי את השאלה
"אני מעדיף לא להגיד כרגע"הוא אמר ונהיה נבוך
"איך שבאלך"אמרתי וחייכתי
החושך ירד והירח כבר בלט
"תסתכל, ירח מלא" אמרתי לו וחייכתי
"בואי"הוא אמר ואחז בידי
נכנסנו למין סמטה חשוכה ריקה
רק החתולים נשמעו מבין הפחים
קיאן הצמיד אותי לקיר וקירב את ראשו אליי, ידיו היו תלויות על הקיר מצידי ראשי
"את כל כך יפה" הוא לחש לי והסתכל על שפתיי,
שפתיו נגעו בשפתיי לנשיקה קטנה, שהפכה ליותר מסתם נשיקה,
לשונו ביקשה רשות להכנס לפי, אישרתי את כניסתה והנשיקה הפכה לסוערת יותר,
לאחר כמה זמן שהיה נראה כמו נצח התנתקנו אחד מהשני בגלל חוסר חמצן.
קיאן הצמיד את ראשו לעורפי והרגשתי את נשימותיו עליי,
הוא אחז בצווארי, הרגשתי שמשהו לא בסדר.
ניסתי להשתחרר אך ללא הצלחה,
"אני מצטער" הוא מילמל מפיו ושפתיו נצמדו לצווארי
"תעזוב אותי, בבקשה"התחננתי ודמעות ירדו על לחיי,

"אני..אני לא יכול" הוא שיחרר אותי וברח, הרגשתי סחרחורת ונפלתי על הרצפה

אהבה ללא גבולותWhere stories live. Discover now