Difference

פרק 9

חדר ההמתנה היה ריק , רק אני ואדם ישבנו שם. הכל היה שקט מסביב, הבטתי בשעון: 20:07. הוילון המוסט של החלון שמולי איפשר לי לראות את העצים, הירח והכוכבים והחשיכה ששלטה בכל אלו ביד רמה. רופא ניגש אלינו וקמנו במהירות ממושבנו. ״קייטלין ג'ונסון?״ הנהנתי במהירות ״חדשות לגבי אבא שלי?״
״כן. אז ככה, כפי שמתברר מהבדיקות שערכנו לו- הוא חווה התקף לב״
עמדתי המומה מול הרופא וחשתי איך ידו של אדם מחפשת את הדרך אל ידי ואז מחזיקה בה בחוזקה.
״מה גרם לזה? הוא יהיה בסדר?״ שאלתי במהירות כשיגיע רועדות. הוא האדם היחיד שיש לי בעולם, אני לא יכולה לאבדאותו . לא יכולה.
״עישון יתר. הניקוטין המופרש מהסיגריה גורם להתכווצות של עורקים וכתוצאה מכך מגיע פחות דם וחמצן לשריר הלב ״
״רגע, והוא יהיה בסדר?״ אדם חזר על השאלה ששאלתי מקודם, זו שהרופא עדיין לא השיב עליה.
״כן. כל עוד הוא יעשה מה שיתבקש״ הרופא הביט בנו בעיניים רציניות .
״מה היא צריך לעשות?״ שאלתי בבהילות.
״קודם כל - להפסיק לעשן. לא להפחית- להפסיק . לחלוטין. עליו לעשות ספורט ולאכול מאוזן בנוסף לכך״
הראש שלי התבלבל בין המילים. אבא? מפסיק לעשן? נראה לי כל כך לא מציאותי. הוא מעשן שתי קופסאות ביום, איך יגמל מההרגל הנוראי הזה?
״יש המון שיטות מצליחות לגמילה מסיגריות״ אמר הרופא , כאילו קרא את מחשבותיי. ״תשבו יחד ותנסו למצוא את זו שהכי תתאים לו״ .
הנהנתי ואז פניתי אליו ״אני יכולה להכנס אליו?״
הבטתי ברופא בעניים מתחננות והוא הנהן ״רק בני משפחה״.
הסתכלתי לעבר אדם במבט מתנצל אך הוא סימן לי בעיניו: לכי. הבטתי בו לעוד מספר שניות ואז הפניתי את ראשי והלכתי לעבר חדרו של אבא.
דפקתי בעדינות על הדלת ופתחתי אותה. אבא שכב על המיטה, מסביבו מכשירים רבים והמון חוטים , לכל אחד מסלול משל עצמו.
ניגשתי אליו והוא התרומם , נראה רגיל למדי. מעט חיוור אך רגיל בסהכ.
״אבא״ לחשתי, ההקלה התפשטה בקירבי, לראות אותו סוף כל סוף , כשהוא בסדר. לפני שהרופא הסביר מה קרה לו - כבר פחדתי שלא אראה אותו שוב לעולם.
״קייט״ הוא אמר. ״בואי אליי״ ביקש.
נפלתי לתוך זרועותיו המושטות , נותנת לחיבורו החם לעטוף אותי, לסחוף אותי למקום נטול דאגות ופחדים.
״אני יודע כמה דאגת, אני יודע שלא זזת מכאן. אני מצטער מתוקה שלי. אבל אני בסדר עכשיו. הכל בסדר. אני משתחרר עוד הערב״ התנתקתי מהחיבוק והבטתי בו כשחיוך מאיר את פניי ״באמת?״ שאלתי.
הוא הנהן , ״כן״.
״אתה יודע כבר מה עליך לעשות?״
״להגמל מהסיגריות, ספורט ואוכל מאוזן ובריא״
״בדיוק. אתה תעשה את זה?״
״כן, גם אם זה יהיה קשה״
חייכתי אליו בהקלה. שמחתי לראות אותו נחוש כל כך לעשות משהו למען בריאותו. אני לא רוצה שיקרה לו משהו, הוא יקר וחשוב לליבי.
הרופא נכנס לחדר וביקש ממני לצאת. ״עלינו לנתק אותך מכל המכשרים האלו ״ הוא אמר לאבא והמשיך ״כשתצא מהחדר תפנה לקבלה , עליך לחתום על כמה טפסים לפני היציאה״
בחדר ההמתנה פגשתי את אדם, כשהוא הבחין בי מיד קם על רגליו ״מה קורה?״ הוא שאל ואני קפצתי עליו בחיבוק ״הם משחררים אותו הערב!!״ קראתי. הוא חיבק אותי בחזרה , זרועותיו תופסות בי בחוזקה. ״אני כל כך מאושר לשמוע את זה קייט״ הוא התרחק מעט כדי שיוכל להביט בפניי. חיוך גדול עיטר את פניו ועיניו נצצו , אפשר היה לחוש בשמחתו.
קירבתי את שפתיי לעבר שפתיו והדבקתי לו נשיקה קטנטנה על פיו.