love song

פרק 6+7

*עדיף לקרוא את הפרקים האלה בטלפון כי יש הרבה אנגלית

פרק קודם:
התור שלי הגיע נשארתי כבר לבד מאחורי הקלעים והינא הגיע הרגע לעלות לבמה
עליתי וראיתי את האחד והיחיד ...

את הדיג'י המפורסם Zeed לא כולם מכירים אותו, הוא אחד הדיג'יים שאני הכי אוהבת והוא משתף פעולה עם הרבה זמרים כמו סלינה גומז למשל ועוד.
הוא וחבורת הסוג של שופטים שלו שנראה כיאילו היו יותר חברים שלו הסתכלו עליי
"אז מה תרצי לשיר לנו? ניקול" zeed אמר בכבודו ובעצמו
"בחרתי לשיר את השיר Alive של סיה" אמרתי וחייכתי בנימוס
"ולמה?" הוא שאל
"זה השיר שאני הכי מתחברת אליו מבחינה רגשית, כיאילו המילים שלו פשוט מתאימות לסיפור חיים שלי ועל זה שאני שרדתי הכל ואני עדיין נושמת וחיה פה". אמרתי
הוא חייך והנהן ואני חושבת שהוא רצה שאני יספר לו את הסיפור אז סיפרתי בקצרה
"חליתי בסרטן בעבר, והיה לי קשה ונלחמתי קשה, התבגרתי מהר בגלל הכל כי ידעתי שהיום שיבוא והחיים שלי יגמרו קרוב עד שהחבר הכי טוב שלי הציל לי את החיים , וחשוב לי לציין שאני לא רוצה שירחמו עליי כי הינא אני פה שרדתי את זה." המשכתי
הוא חייך וראיתי את הפרצופים שהיו בהלם של כולם ואת של דור שחייך חיוך ומילמל שהכל בסדר
"ואיזה משפט הכי התחברת אליו בשיר?" הוא הוסיף ושאל, ואי נהיה פה חקירה חח, טוב אני שמחה שהוא מתעניין
"יותר נכון אהבתי בית :
I had a one way ticket to a place where all the demons go
Where the wind don't change
And nothing in the ground can ever grow
No hope, just lies
And you're taught to cry into your pillow
But I survived (תרגום: היה לי כרטיס
לכיוון אחד למקום אליו כל השדים הולכים, שם הרוח אינה משתנה ושום דבר באדמה לא יכול לצמוח. אין תקווה, רק שקרים ואותך מלמדים לבכות בכרית שלך. אבל אני שרדתי.)
הוא התסכל עליי במבט נלהב מזה שיש כל כך משמעות רבה לשיר בישבילי והנהנן לי להתחיל לשיר.
המוסיקת ליווי של הפסנתר התחילה ואני התחלתי לשיר:
I was born in a thunderstorm
I grew up overnight
I played alone
עצמתי את עיניי ודמיינתי את הרגעים הטובים שלי ושל ג'ונתן
I'm playing on my own
I survived
וכך שרתי עם עניין עצומות כמעט כל השיר רק לפעמים פתחתי כדי ליצור קשר עין עם zeed ודור שחייכו אליי, סיימתי לשיר ודמעה זלגה על מורד לחיי ומיהרתי לנגב אותה כדי לא להראות חלשה ושמעתי את מחיאות הכפיים ואת השופטים שעמדו בישבילי, זה היה מרגש "תודה" אמרתי בנימוס וחייכתי.

נקודת מבט דור:

לא יכולתי להפסיק לחשוב עלייה מאז אותו יום שהיא סיפרה לי את הסיפור חיים שלה, היא פשוט אישה כל כך חזקה, כל החיים שלי אני חייתי עם משפחה תומכת ואוהבת בחיים לא איבדתי מישהו חוץ מזה שסבא שלי גר במדינה אחרת עם חצי מהמשפחה שלי, אבל זה לא נקרא אבדה, אני שתמיד פינקו אותי ואני תמיד רגיל לקבל מה שאני רוצה והיא שהיא פשוט נלחמה על הכל ומסתפקת במה שיש, היא מעוררת בי משהו משנה בי משהו ואני כולה מכיר אותה כמה ימים לעזלזל!.