Forever / H.S

2

עוד שעה. רק עוד שעה של כימיה והסיוט נגמר.

נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקום הקבוע שלי, אני לא מאמינה שהקדמתי, שכולם נכנסו שמתי לב לרעמת תלתלים שהולכים לכיווני ומתיישבת בכיסא שלידי.

״אלכס יושבת פה״

״היא לא הגיעה היום״

״איך אתה יודע?״ שאלתי מבולבלת.

״אנ-״

״שלום תלמידים״ המורה קטע אותו והוא השתתק ומנקודת המבט שלי אני יכולה להישבע  שהוא חייך חיוך זדוני.

כשהמורה סיים להסביר על הניסוי היינו צריכים לעשות אותו עם שותפי המעבדה שלנו, מר רעמת תלתלים. 

"אז אני מניח שאנחנו שותפים למעבדה" 

״רק להיום״

״אני לא חושב ככה״ התקרב אליי ולחש באוזני מה שגרם לצמרמרת שעברה בגופי.

״סטיילס, המילטון, ריתוק היום בארבע״ המורה קטע את הטראנס שהייתי בו,

״אבל-״ 

״אפ אפ אפ בלי שום אבל סאם. זאת הפעם הרביעית שלך השבוע״.

״בסדר״ התנשפתי.

״ובנוגע אליך אדוני״ המורה העביר את תשומת ליבו אל הארי שהיה נראה משועשע מכל המצב,

״אתה לא עושה רושם טוב ביום הראשון שלך״

״זה בסדר המורה, גם אתה לא משהו״ הארי אמר בתחכום רב וכל הכיתה צחקה.

״ריתוק כפול ואת מצטרפת אליו המילטון!״

״מ-מ-מה?״ גיגמתי מרוב השוק,

״אני המורה ואני מחליט ששניכם בריתוק כפול נקודה!״ המורה הגביר את קולו עם כל מילה.

״תודה לך הארי״ אמרתי בקול עצבני והסתכלתי על הארי במבט מעוצבן.

״בכל זמן״ קרץ לעברי, מה שגרם לעצבים שלי לרתוח יותר.

והמחשבה שהכי הציקה לי באותו רגע, שהוא היה הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו.

---

״שלום בריט״

״על מה הפעם סאם?״

״דיבור״

״את אף פעם לא לומדת ילדונת״ חייכה לעברי.