קמתי, מתאוששת מהמכה שקיבלתי בראש.
״מאז שהגעת החיים שלי נהפכו להיות לבלתי נסבלים״.
״סבלת מקודם?״ הארי הרים גבה אחת.
״לא עיניינך״
״את האמת זה כן״
״ולמה זה?״
״תביני סאם, אני חלק בלתי נפרד מהחיים שלך, לכי תדעי אולי יום יבוא ואני יהיה אב-״ ״לא!״ צעקתי ודחפתי אותו בחוזקה.
״אתה כלום בשבילי, ואתה בחיים לא תיהיה משהו״.
״את זה עוד נראה״
התחלתי להרגיש סחרחורת והדבר האחרון שראיתי זה את הארי מחייך.
---
התעוררתי עם כאב ראש רציני. סובבתי את ראשי כדי לבחון את החדר שאני נמצאת בו. החדר היה מעוצב יפה, הוא היה גדול ונשי. בהחלט לא החדר שלי.
מצאתי על השידה כוס מים וטבליה שכנראה היא נגד כאב הראש. שתיתי את הטבליה וקברתי את ראשי בכרית. את האמת, לא באמת אכפת לי איפה אני נמצאת כל עוד זה רחוק מהארי ומאמא שלי.
הדלת נפתחה והארי נכנס, פתחתי פה לשטן.
״איך את מרגישה?״
״יותר טוב תודה, איפה אני?"
״בבית שלי״
״נחמד לגלות שיש לך טעם נשי״
״זה החדר של אחותי״ הארי גיחך.
״טוב בכל מקרה אני צריכה לזוז, תודה שטיפלת בי, אני מעדיפה למות במקום שתיגע בי אבל בסדר.״ קמתי מהמיטה והארי עצר בעדי.
״את לא הולכת לשום מקום״ הארי הסתכל עליי במבט מאיים.
״ולמה זה?״ פלטתי צחוק ללא שום הומור.
״לפחות לא לעכשיו, קיבלת מכה רצינית בראש״
״האדון הארי דואג לי?״
״זה לא משנה עכשיו״ הוא נשך את שפתו התחתונה. לעזעזאל הוא נראה כמו אליל עכשיו.
״נכון זה באמת לא משנה, עכשיו זוז לי מהדרך״ אמרתי באדישות.
דחפתי אותו ולהפתעתי הוא לא התנגד. שמחתי ומיהרתי לדלת שפתאום זרועו עטפה את פניי עם מפית על הפה שלי. ולאט לאט הכל התחיל להיות מטושטש ואז התעלפתי.
YOU ARE READING
Forever / H.S
Fanfiction"אל תיגע בי" "עוד לא בייבי, עוד לא" אזהרות: -תכנים מיניים -קללות -אלימות
