״לעזעזאל עם זה״ נהמתי בזמן שנלחמתי עם הכובד של הספרים.
סגרתי את הלוקר ורצתי ריצה קלה לעבר הכיתה ששמעתי את הצילצול מתנגן ברחבי הבית ספר.
״איחרת״ המורה הפנה את מבטו הכועס אליי בזמן שסגרתי את הדלת במהירות.
״מצטערת, היה לי כבד״ נאנחתי
״אז עם את יודעת שכבד לך, תתחילי יותר מוקדם לאסוף את כל החפצים שלך״
״המורה, זה שמיס רובינסון נפרדה ממך זה לא אומר שאתה צריך להוציא עליה את כל העצבים המזוינים שלך על סאם״ הארי התערב בשיחה.
ראו שמורה מאוד התעצבן מהאמירה של הארי, לעזעזאל אני יכולה להישבע שראיתי וריד שניהיה בולט באמצע המצח שלו.
״אתה״ המורה התקדם והצביע על הארי, ״ואת״ הוא הסתובב אליי בחדות.
״ריתוק עד שתסיימו את הבית ספר מצידי!״
״אבל המור-״
״אל תנסי אותי אפילו סאם״ הוא שלח אליי מבט רצחני ומיד נרתעתי.
״עכשיו שבי!״ הוא צעק לעברי וקפצתי במקומי, הלכתי במהירות למקום שלי ליד הארי, גיכחתי למראה של הארי שהיה מאוד מרוצה מעצמו.
״תודה״ חייכתי.
״בכל זמן לאב״ הוא הניח את ידו החמה על ירכי ושיפשף מעט, לקחתי את ידו והזזתי אותה במהירות מרגלי.
לא סאם הוא לא באמת אוהב אותך, הוא רק ינצל אותך ויזרוק אותך. המוח צעק לעברי, הנהנתי לעצמי והחלטתי להסכים איתו.
----
הצילצול הגואל נשמע ואספתי את חפציי במהירות וקמתי ממקומי.
"חכי סאם עוד לא סיימתי את השיעור" המורה צעק לעברי ומשכתי את את כתפי והתישבתי שוב במקומי.
"יש לי הודעה למסור לכם" המורה הוריד את משקפיו ושיפשף את עיניו.
"לצערנו הרב אלכס נפטרה"
"מה?",
"לא זה לא יכול להיות",
"איך?",
"אין מצב עובדים עלינו חברה"
אלו בעיקר התגובות שהיו נשמעות ברחבי הכיתה.
YOU ARE READING
Forever / H.S
Fanfiction"אל תיגע בי" "עוד לא בייבי, עוד לא" אזהרות: -תכנים מיניים -קללות -אלימות
