~בוקר~
"בוקר טוב לי" אמרתי לעצמי וקמתי מהמיטה אני טיפוס של בוקר מתה עליו אני אוהבת לקום מהמיטה הזאת לשים בגדים ולצאת אני פשוט אוהבת את זה, קמתי ושמתי בגדים ג'ינס קצר שוב וחולצה כזאת עם קשירה מקדימה ואולסטאר שחורות וירדתי למטע בוקר טוב צעקתי אבל אף אחד לא ענה טוב הם בטח יצאו לים או משהו פתחתי את הארון אוי אין שום דבר לאכול ואז ראיתי פתק "היי חמודה השארתי לך כסף לקנות לך ארוחת בוקר ולבלות עם חברות אני ואבא הלכנו נחזור בערב אוהבים" יאייי בית ריק, טוב אז את מי להזמין פאוור פאף או החופרים? טוב נזמין את כולם אני לא רוצה לעשות איזה חלוקה בימים הראשונים שלי פה,
אני: היי יש לי בית ריק עד הערב כזה רוצים לבוא?
דנה: כןןןן
אריאל: אללה
נעמה: סבבי
דין: חצי שעה אצלך
אני: סבבה
ובערך ככה היו כל ההודעות
והתקשרתי לדנה שתבוא אליי לפני כי יש לי בית ריק די כל היום אבל אני אוהבת להיות קצת לבד זה נחמד זה נותן קצת זמן לחשוב, אז התקשרתי לדנה ואמרתי לי שתבוא אליי קצת לפני והכל והיא הסכימה, הבטן שלי קרקרה, וואי אני חייבת לאכול אבל מאיפה אני מוצאת חנות פה עכשיו טוב אני יצא יסתובב והמצא, יצאתי החוצה די מהר כי כבר הייתי מוכנה והתחלתי ללכת להסתובב ככה אני גם יכיר את העיר החלטתי לעשות לי מפה, כן כן מפה כמה שזה נשמע חנוני זה מאוד עוזר, אז אוקיי גן שעשועים מול הבית שלי ממשיכים לצד ימין הבית של דנה ממשיכים עוד מגיעים לצומת של רחוב עם ספסלים כזה ניראלי פה היו הערסים אתמול, טוב מה עכשיו ימינה או שמאלה ימינה או שמאלה, קול גברי הפריע למחשבות שלי "איי הילדה המתאבקת מה קורה בייב בואי אני יעזור לך מה מחפשת?" אוייי נו הילדה מאתמול חשבתי לעצמי, "חשבתי שהבנת אתמול לא לדבר איתי או שאתה צריך עוד דוגמה" אמרתי בקול ביצ'י "אל תדאגי בייב סלחתי לך על זה עכשיו מה את מחפשת" מה על מה לסלוח מה ניראלו בכלל אוף אני פשוט יתעלם ויתן לו לעזור לי רק בגלל שאני מתה מרעב, גלגלתי עיניים ואמרתי "איפה יש פה מכולת או משהו" "תעשי פה ימינה תפני שמאלה בבונים ותמשיכי ישר עד להכשרות ואז בסמטה תפני ימינה שוב" "מה?!" עניתי בקול לא מבין כאילו אני חדשה פה חמוד אבל במקום הוא גלגל עיניים ואמר "בואי איתי" מה אתה מגלגל לי עיניים אתה רצית לעזור לי ילד טיפש גילגלתי בחזרה את העיניים והתחלתי ללכת אחריו, "נוו אז איך אף פעם לא ראיתי אותך פה?" "סתם אני חדשה ו.." "וואלה חדשה פששש לא ידעתי" "אוי סתום יאלה לא צריך" "טוב סליחה סליחה נו חדשה ו..." "וזהו" "נווווו" "מה נו" "יואו איזה מפונקת" "מה מפונקת מה קשור" "קשור" "יואו אמרו לך שאתה ילד מעצבן" "מעצבן מעצבן אבל בינתיים את באה אחריי למקום שאת אפילו לא מכירה אז כניראה יש בי משהו..." "רגע הולכים למכולת לא?" "אולי" "מה אולי תקשיב" אמרתי ותפסתי לו ביד "אני הופכת לעצבנית מהר מאוד אז כדי לך להרגיע" "תקשיבי ילדה" הוא אמר והחליף את התפיסה בכך שהוא התופס "אל תשחקי איתי משחקים למה חבל" "מה חבל אני לא מפחדת ממך" "באמת?" "באמת" אמרתי עם חיוך עצבני "ועכשיו" הוא אמר ודחף אותי לקיר שהיד שלו חוסמת אותי בצוואר "לא, אני יודעת שלא תעשי לי כלום וגם אם כן בעיטה אחת ואתה על הרצפה" הוא שיחרר אותי והמשיך ללכת "נוו את באה חשבתי שאת רוצה להגיע למכולת" הוא אמר ואני חייכתי חיוך ניצחון והלכתי עליו.
"טוב אז רואה את הסמטה שם" "כן" "תפני שם ותגיעי סבבה?" "סבבה תודה" אמרתי ועמדתי לקחת צעד אבל אז הוא החזיק אותי שוב ביד ולחש באוזן שלי "בפעם הבאה שתיהיה צמודה ככה לקיר אני לא ישחרר אותך ואת גם לא תרצי" הוא אמר עזב את ידי והלך ואני נישארתי שם המומה מה ניראלו בכלל יואווווו מה ניראה לי בכלל שהלכתי איתו אוף טוב איפה הוא אמר שהמכולת חשבתי לעצמי והסתובבתי אוקיי בסמטה, נכנסתי למכולת אוקיי זירו לערב פופקורן לערב וארוחת בוקר בישבילי, שוקו בשקית ודונאטס כן אני לא מהילדות של הסלט בבקשה, לקחתי את השוקו ובדיוק שהסתובבתי מישהו נתקע בי "אוי סליחה לא ראיתי" אמרתי בלי להסתכל אפילו "הה היי יסמין זה בסדר קונה דברים לערב?" "הה דין היי גם אני יותר בקטע של ארוחת בוקר עכשיו למה אתה פה?" "אותו דבר גם באתי לשוקו" הוא אמר ולקח אחד מהשקיות, "נו אז איך פה בינתיים" הוא המשיך את המשפט "אחלה יש פה כמה ערסים אבל קל להסתדר איתם" "כן ידוע" "טוב אז" "טוב אז" "אתה יודע איך מגיעים מפה הביתה?" " חח בטח כמו שהגעת" "הה באמת" "נשבע" שתינו צחקנו "בואי בואי אני ילווה אותך" יצאנו מהמכולת "טוב אז אם את לא יודעת את הדרך אז איך הגעת לפה?" "סיפור ארוך" "נו ספרי" "סתם איזה ערס חד הראה לי את הדרך" אמרתי ואז ראיתי חבורה גדולה של ערסים כאלו מעשנים "הינה ההוא שם" אמרתי והצבעתי עליו "אביאל?" "לא יודעת כניראה" "אל תדברי איתו יותר" "למה?" "פשוט אל תדברי" "אבל למה" "פשוט" הוא לא הספיק להשלים את המשפט ואביאל ועוד כמה בנים באו לפה "מזה דין תוקףף" "רק באה הבחורה כל הכבוד" ואביאל עמד בצד ולא אמר כלום, המשכנו ללכת "וואו לאן אתם הולכים" אביאל אמר ואני גלגלתי עיניים "לאן שבא לנו" דין אמר "וואו אחי מה אמרת?!" הוא אמר בקול עצבני "שאמשך זונה" דין החזיר ואני צחקתי מהצד ואז אביאל הביא לו איזה בוקס "מה אמרת על אמא שלי" הוא אמר ואז דין נתן לו גם בוקס ככה התחיל ריב מכות שכולם במעגל, "דיי תפסיקו" צעקתי אבל לא שמעו מרוב הצעקות שהיו מסביב אז נכנסתי לאמצע המעגל והחזקתי לשניהם את הידיים "כן יותר חזקה ממה שחשבתם עכשיו תפסיקו!!!" שניהם הסתכלו עלי במבט מופתע והחזירו את הידיים שלהם לעצמם לאביאל היה סגול מסביב לעין יהיה לו פנס וכל האף של דין מדמם, לקחתי את דין והלכנו משם "למה זה היה טוב???" "סתם עיצבן אותי" "סתם עיצבן אותך?!!!" "תקשיב תישאר פה אני ימצא את הדרך לבד" "יסמין חכי רגע" "לבד אמרתי" והתחלתי ללכת יותר מהר ודין נישאר לעמוד במקום, אחרי כמה דקות של הליכה כבר נאבדתי לגמרי לרגע שמעתי קול מאחוריי "מי זה?" אמרתי אבל אף אחד לא ענה המשכתי ללכת ושמעתי שוב צעדים "מי זה?!" אמרתי בקול יותר חזק "אני יודעת שיש פה מישהו פשוט תראה את עצמך" אמרתי לא מבינה מי זה יכול להיות עכשיו בוקר אין שיכורים וגם אם היה שיכור הייתי נותנת לו בוקס קטן והוא על הרצפה, שמעתי צליל של תזוזה מהשיח התחלתי להתקדם בשקט שלא ישמע אם זה מישהו מסוכן אני יקפוץ עליו בהפתעה ואם זה לא אז אשמתו הוא זה שעקב אחרי הלכתי כמה צעדים ואז קפצתי לתוך השיח האיש החזיק אותי והצמיד אותי על הרצפה פתחתי את עיניי לראות מי זה "דין?""
החלטתי לעלות עוד פרק בכל זאת ואני גם לא יעלה לפי הצפיות אני יעלה מתי שאני יחשוב שזה מתאים אבל אני עדיין אשמח לדרוגים ותגובות והערות מקווה שתהנו מהפרק♥
YOU ARE READING
ללא פחד
Teen Fictionמכירים את זה שבא לידכם מישהו שאתם אוהבים ואתם פשוט לא מצליחים לדבר איתו מרוב פחד או שאתם עומדים על במה מול מיליון אנשים ולא מצליחים לדבר, זהו שאני לא, אני חייה ללא פחד אף פעם זה לא קרה לי, אני יכולה לדבר עם כל אחד וזה לא שלא אהבתי אנשים, אהבתי כמו כ...