הקדמה
היי אני יסמין עולה עכשיו לכיתה י' לבית הספר חדש מלא אנשים חדשים אני עוזבת פה בעיר את החברה הכי טובה שלי קורל אבל היא תסדר בלעדי אני לא דואגת, אם אני פוחדת מהמעבר? בכלל לא אני מצפה לזה כבר, מחכה לתגובות שאנשים יגידו עלי, לעשות עליהם טריקים ישנים שעשיתי על חברים פה,אז כמו שאתם כבר יודעים ביטחון עצמי יש לי, אני לא מפחדת מכלום, עד גיל 14 הייתי בחוג התעמלות קרקע לא היה בי משהו מיוחד אבל הייתי עושה את התרגילים הכי מסוכנים ככה שתמיד הייתי מנצחת בתחרויות, יש לי שער חום קצר וחלק שלא יפריע לי אני רזה וקלילה עם עיניים ירוקות ואת כל שאר הדברים אתם כבר תבינו לבד מקווה שתהנו♥
פרק 1
~יום אחרון ללימודים עדיין בבצפר הישן~
~שעה אחרונה~
"נווו יסמין תרגיל אחרון בבקשה" "טוב טוב" אמרתי בהנחה כולם פינו לי את המקום והתחלתי לרוץ, שמתי רגל על הכיסא וקפצתי, עשיתי סלטה קטנה ונחתתי נחיתה מושלמת על הרגליים, "וואו" "שוב שוב שוב" התחלתי לצחוק וקורל גם, "מצטערת חברים המופע נגמר" קורל אמרה והרבה התחילו ללכת עכשיו נשארנו רק אנחנו אני קורל אדם ודניאל, "אני לא מאמין שאת נוסעת" "כן את לא יכולה להישאר פה עוד יום במילא מחר חופש" אדם ודניאל אמרו בקול בכייני "לא אנחנו צריכים ללכת לבית החדש, ואני צריכה לפגוש את הילדים החדשים, יותר נכון שהם יפגשו אותי" גיחחתי וכולנו נכנסנו לחיבוק קבוצתי "אבל ביום חמישי את באה לפה עד לשבת מובן!" קורל אמרה בקול עצבני אבל ציני "מובן המפקד" אמרתי והצדעתי לה וכולם צחקו אבל בבכי "די נו אל תבכו אתם תגרמו גל לי לבכות" אמרתי בזמן שהתחילו באמת לרדת לי דמעות מהעיניים רק אדם לא בכה אבל ראיתי שהוא עוצר את הדמעות, הסתכלתי בשעון והתחלתי לצעוק בכיתה וכולם הצתרפו "10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 קיץץץץץץץ" לקחתי את התיק עשינו חיבוק קבוצתי אחרון ויצאנו כולם, אמא שלי חיכתה מחוץ לשער אמרתי בי אחרון וניכנסתי לאוטו, "מוכנה" שמעתי את הקול של אמא שלי אומר ועלה לי חיוך על הפרצוף "מוכנה ביותר" עניתי והיא גיחכה, נכנסו לעיר ראית קבוצת ילדים שניראים נחמדים ביחד כולם מסביב איזה ילד כזה, ומאחורה אני רואה קבוצה של ילדים ערסים כאלו מאחוריהם עם עוד כמה בנות שניראות זונות לגמרי, ובהמשך היה גן ילדים כזה אבל בלי אף אחד ומולו הבית שלנו.
"וואו, הוא ענק" אמרתי וניכנסתי כל הרהיטים כבר היו בפנים, הסבלים הכניסו אותם אתמול אבל אני צריכה לפרוק, "אמאאא איפה החדר שלי?" "קומה שנייה בצד ימין החדר השני" "סבבה תודה" עליתי למעלה יואווו הבית הזה ענק אני חייבת לעשות בו סיור אבל קודם אני רוצה לראות את העיר החדשה נכנסתי לחדר הוא היה ענק והייתה מחוברת עליו דלת עם אמבטיה פרטית שלי אומיגדדדדדד, פתחתי את המזוודתי ושמתי עלי משהו חמוד כזה כדי להסתובב בעיר שמתי גינס קצר גופי צמודה לבנה וסווצארט משבצות כזה כחול וסרט על השער ירדתי למטע נתתי לאמא ואבא נשיקה על הלחי ויצאתי הסתובבתי בעיר התחלתי ללכת לאיפה שראיתי את הילדים קודם הם היו ניראים נחמדים טוב לפחות חלק, ראיתי את חבורת הערסים שהייתה קודם אז עברתי לצד השני של הרחוב, הדבר האחרון שאני צריכה זה שאיך שאני ידיע איזה ערס יתפס אליי, חיפשתי את הילדים אבל הם כבר הלכו כניראה אז חזרתי הביתה כי אני עדיין לא מכירה את העיר ורוב הסיכויים שאני יאבד, התחלתי לחזור וראיתי את הערסים מצביעים אליי ואז אחד מהם התחיל ללכת לכיווני, אני המשכתי ללכת כאילו לא ראיתי כלום, "ילדה" שמעתי את הקול של מישהו צועק אבל המשכתי ללכת "וואו ילדה עצרי שנייה" שמעתי אותו מיותר קרוב ואז הוא ההחזיק לי ביד וסובב אותי "ילדה כשאני אומר לך לעצור את עוצרת שומעת" איזה חצוף מה ניראלו בכלל "לא באלי לעצור עכשיו תעזוב לי את היד שמעת?!" אמרתי בקול עצבני והוא רק החזיק את היד יותר חזק "תקשיב אני לא מפחדת ממך יש לך עוד הזדמנות אחת" אמרתי בקול יותר רגוע, "למה מה תעשי לי הוא אמר והצמיד אותי לגוף שלו", "את זה" אמרתי ונתתי לו בעיטה לביצים שחררתי את אחיזתו והמשכתי ללכת, "בת זונה" שמעתי אותו אומר ואני רק חייכתי לי, המשכתי ללכת ואז ראיתי את החבורה של מקודם לא הערסים הנחמדים האלו הם היו במעגל כזה, אז ניגשתי אליהם זה מה שתמיד עשיתי בעיר שלי, "שלום אני יסמין ואני חדשה בעיר ואני מנסה להכיר אנשים חדשים אז היי" אמרתי והושטתי את היד לילד שהיה שם במרכז וחייכתי חיוך קטן, כולם הסתכלו עליי קצת מוזר אבל הילד לחץ אץ ידי וחייך בחזרה, "היי יסמין אני דין וברוכה הבאה לשכונה אם את רוצה את יכולה להסתובב איתנו עד שתכירי עוד אנשים" כולם הסתכלו עליו במבט מוזר אבל אני רק חייכתי, הוא היה חתיך ברמות מטורפות וכל הבנים לידו היו ככה וגם הבנות היו מהממות באופן מוגזם, "אז על מה דיברתם" שאלתי וילדה ענתה "בהמשך שם יש חבורת ערסים כזאת אז סתם ריכלנו עליהם כזה" " הה כבר איתה לי היכרות קטנה איתם" "מה זאת אומרת ילדה אחרת שאלה" " סתם איזה ילד ניסה להתקרב אליי אז נתתי לו בעיטה" כולם הסתכלו אליי הפרצוף מבוהל ואז איזה ילד ליד דין אמר "ברוכה הבאה לחבורה שלנו את יכולה לבוא מתי שאת רוצה" ואני צחקתי ואז כולם צחקו איתי הם התחילו לשאול פרטים וסיפרתי להם הכל, "ולא פחדת שהוא התקרב אלייך או שיחזיר לך איזה מכה?" "לא אני לא פוחדת" "מה זאת אומרת לא פוחדת?" "אני פשוט לא מפחדת" "מכלום?" "כלום" "מגניבבבב" ככה דיברנו עד הערב ואז הבנתי שהגיע הזמן לחזור נתתי לכמה בנות את המספר טלפון שלי כדי שכזה נדבר ויודיעו לי אם יש איזה משהו ותוך דקה הוסיפו אותי לשתי קבוצות אחת היא ניראלי של כל הבנות שהיו ועוד כמה בנות היא ניקראת "הפוואר פאף" אוקיי שם נחמד חח ולשנייה קוראים "החופרים" התחלתי לחזור הביתה בדרך שלי באו דנה (נמוכה דקיקה ברמות מטורפות בלונדינית עם עיניים כחולות וממש חמודה) אריאל (שער חום מתולתל חמוד כזהעיניים ירוקות שריר רצח ניראלי חבר טוב של דין) ודין (שער בלונדיני עיניים ירוקות תכלת כזה וגם שירירי רצחחח) באמצע הדרך דנה הגיע לבית שלה ככה שנישארנו רק אני דין ואריאל, "אז מאיפה עברת לפה?" אריאל שאל, "סתם איזה עיר קטנה פה ליד" "ולמה עברת לפה?" דין שאל הפעם "תאמת אני לא יודעת פשוט אמא שלי אמרה לי שעוברים דירה וזהו""ופשוט הסכמת?" "איזה ניראלך לא הסכמתי לדבר עם ההורים שלי שבוע שלם ואחרי זה המשכתי להתווכח עד שפשוט היתיאשתי והסכמתי אף פעם לא חשבתי פשוט לשאול אותם למה, טוב זה הבית שלי היה כיף להכיר אותכם" "ביי יסמין" שתיהם אמרו באותו זמן ואז ניזכרת" רגע מישהו ממכם הולך לקורס קיץ?" "לא מצטער" אריאל אמר, והסתכלתי על דין בפרצוף של ואתהההה ואז אריאל אמר בקול צוחק "אין לך מה לשאול אותו הוא תלמיד מצטיין", "חחח טוב לא משנה אז בייי" אמרתי וניכנסתי הביתה "נו מתוקה הכרת ילדים חדשים?" "כן הם היו מאוד נחמדים" "מעולה" אבא שלי אמר ונתן לי נשיקה על הראש "טוב עליתי להתקלח" אמרתי ובערך עד השער שלוש בבוקר פשוט הייתי במיטה וראיתי האנטומיה של גריי (סדרה מושלמת העהעהעהע) ואז נירדמתי...
ממשיכה בחמש צפיות ודירוג אחד
מקווה שאתם אוהבים את ההתחלה ♥
לאט לאט הסיפור יתחיל להתחמם
YOU ARE READING
ללא פחד
Novela Juvenilמכירים את זה שבא לידכם מישהו שאתם אוהבים ואתם פשוט לא מצליחים לדבר איתו מרוב פחד או שאתם עומדים על במה מול מיליון אנשים ולא מצליחים לדבר, זהו שאני לא, אני חייה ללא פחד אף פעם זה לא קרה לי, אני יכולה לדבר עם כל אחד וזה לא שלא אהבתי אנשים, אהבתי כמו כ...