הוא חזר, ואיתו גם הצרות.

•פרק 6•

״דניאל אלון בבקשה״ אמר שון לפקידה בעודו מתפלל שהיא בסדר.
״רק רגע״ אמרה הפקידה ברוגע.
״אני מצטערת. לא תוכלו לראות אותה כרגע. היא בבדיקות״
״לא לא אני חייב לדבר איתה״ אמר שון
״לפחות לראות שהיא בסדר״ אמר בחשש
״מה שמך?״ שאלה הפקידה
״שון״
״שם מלא בקשה״ אמרה
״שון טבורי״
היא תקתקה מספר דברים על המחשב ואמרה ״ימסרו לה שבאת. היא עוד מעט תלך לבית. היא בסך הכל התעלפה. היא תהיה בסדר״
״לא איכפת לי אני רוצה לראות אותה עכשיו!״ צעק שון
״וואו אחי.. תרגע.. תלך אליה יותר מאוחר״ אמר לירון בשקט. למעשה, הוא קצת פחד משון כשהוא עצבני. הוא יכל אפילו לעקור למישהו את העין אם רק היה חפץ בכך.
״היא אמורה להשתחרר בקרוב, עוד 20 דקות בערך״ התנשפה הפקידה, כל יום אותם אנשים משוגעים שיעשו הכל רק כדי לראות את קרוביהם.
״אתה יכול לחכות פה אם אתה רוצה״ אמרה לבסוף וחזרה להקליד דברים במחשב, מתעלמת מנוכחותם.
״טוב״ אמר לירון ״מה עכשיו?״ ״עכשיו מחכים״ ענה במהירות, בודק כל רגע את השעון. ״אתה בטוח שאתה רוצה להשאר? זה עוד חצי שעה!״
״כן כן״ ענה ללא שום היסוס.
״אוקיי..״ ענה בשקט והתיישב על ספסל ביה״ח.
----
אני יודעת שמלא זמן לא העלתי פרק וסליחההה אבל עברתי מלא בזמן האחרון ולא הספקתי. בכל אופן הפרק ה7 כבר כמעט מוכן אז הוא יעלה בשלישי שבוע הבא.
אוהבת❤️