נכנסתי לכיתה, כל הפרצופים פנו לעברי. "שלום,ברוכה הבאה!" זו הייתה אישה קופצנית שעמדה ליד הלוח. "תלמידים תכירו, זאת איה התלמידה החדשה שסיפרתי לכם שצריכה להגיע אלינו" היא שלחה אלי מבט חמים. "שלום איה, קוראים לי אסתר ואני המחנכת שלך השנה" חייכתי אליה עמדה בינינו שתיקה מביכה כמה רגעים. וסוף סוף היא נזכרה. הנה. שבי שם" אסתר הצביע על מקום בקצה הכיתה, והלכתי להתיישב.
השיעור, שמסתבר שהיה שיעור כפול עבר די מהר. המורה הסבירה על כל מיני תנאים להקמת מדינה.
מיד כשנשמע הצלצול חצי מהתלמידים בכיתה רצו בחזירות החוצה. איזו גסות.
יצאתי אל החצר הגדולה. היו שם לא מעט שולחנות אוכל מעץ מוקפים בתלמידים בולסים וצוחקים.
לבסוף מצאתי לי פינה שקטה והתיישבתי לאכול. בקושי הספקתי לנגוס את הביס הראשון כשמישהו קרא בשמי. "איה!"
הסתובבתי. רועי.
"מה אתה רוצה?"
"מי דיבר אלייך בכלל" הוא הביט בעייני התכולות. "אמרתי איה, את מבינה? זה פשוט כואב שאתה מנסה ליהיות נחמד ופשוט מתעלמים ממך". הרגשתי קצת ייסורי מצפון, הוא צודק.
"סליחה" מלמלתי.
"אני אחשוב על זה" הוא גיחך.
אם הוא כבר פה אז אולי הוא כבר יוכל לעזור לי. "אני צריכה להשלים סיכומים במקצועות שעשיתם. יש לך?" שאלתי.
"כן אבל את יכולה לבקש יפה את יודעת, אני לא עובד אצלך" הוא השיב בלגלוג.
גילגלתי עיינים "בבקשה"
"כן אני אביא לך" ענה, מרוצה מעצמו.
טוב, לפחות הוא מועיל.
"יש לי פה ביינתים אזרחות"
"רגע רגע" עצרתי אותו מלהוציא את המחברת. "אין לי עדיין מחברות וכלי כתיבה. אני אקנה היום ותביא לי מחר טוב?"
"מעולה!"
הבטתי בו בתימהון "מה מעולה?"
"אני גם צריך ללכת לקנות כמה דברים. נלך ביחד. איפה את גרה? אני אבוא לאסוף אותך. שבע סבבה לך?"
"לא!" כמעט צעקתי. הוא לא יכול לבוא לבית שלי. מה יקרה אם הוא יראה את אמא שלי, בדיוק שהיא תחליט שהגיע הזמן להטיף לי עד כמה הרסתי את חייה? כל מה שאני מנסה לשמור יתגלה. והוא בטח ילך לספר על זה לכולם. אסור לו!
"אני אבוא בכוחות עצמי"
"שטויות. את באה איתי" הוא ענה בחוסר התחשבות. הוא הושיט לי את ידו והביא לי עט. "קדימה תרשמי"
היססתי לרגע.
"נו אין לי את כל היום" הוא דחף את ידו לפרצופי.
רשמתי. את שם הרחוב אך לא את המספר של הבית שלי, מספר של בית
אחר.
"רועי! איפה היית אני מחפשת אותך כל ההפסקה!" היא הייתה גבוהה ומאופרת יתר על המידה. היו לה נעלי עקב שחורות ענקיות, ושמלת מיני צמודה שבקושי הסתירה את התחתונים שלה.
"טוב ניפגש בשבע. אני צריך ללכת, רייצ'ל מחכה לי" הוא אמר והלך לרייצ'ל. הם התנשקו נשיקה חפוזה והתחילו להתרחק כשראשה שקוע בכתפיו הגדולות של רועי. איכס היא מגעילה אותי. היא הרימה את מבטה לעברי ושלחה אליי מבט מצמית. הרמתי אליה גבה בגיחוך. היא פנתה וחזרה אל כתיפיו של רועי.
אוף, מה אני עושה? אני צריכה לשמור על פרופיל נמוך, ועכשיו קבעתי להיפגש עם אחד מהילדים המפגרים האלה שנראים טוב כל כך עד שזה עולה להם לראש.
עלק פרופיל נמוך.
לעזאזל.
YOU ARE READING
"נחשפת"
Romanceזהו סיפורה של איה, איה היא נערה בת 17. את אביה היא לא פגשה מעולם, ועל אמה היא נטל. איה עוברת עם אמה דירה, לבית קטן וכלל לא מפואר וזה בשביל שאמה תצליח לעמוד בחשבונות: שכר דירה, שכר לימודים, אוכל, חשמל, מים, סיגריות, והאלכוהול הלא נגמר של אמה. איה עומ...
