"נחשפת"

פרק 5 המשך

הבטתי בחוסר אונים על מדפים עצומים, מלאים ציוד מגוון.
מאיפה מתחילים??
מישהו דחף אותי מאחור עם עגלה. הסתובבתי, רועי היה מאחורי מחזיק עגלה גדולה "קדימה לעבודה!" הוא הכריז.

במהלך השעה הקרובה רועי עזר לי למלא את העגלה בציוד רב שאני צריכה לבית ספר. שילמתי למוכר מעוצבן, לוקחת את כל השקיות בידיים.
כמעט נפלתי תחת הכובד.
רועי הביט בי מגלגל עיינים ובא לעזרתי.

יצאנו ועברנו על פני חנויות, צוחקים על בובות ראווה ואנשים מגוחכים למדי שעברו לידינו.
רועי נעצר ליד חנות כל-בו צנועה. "שניה, אני צריך לקנות משהו"
נכנסנו לחנות ורועי מיד ניגש ולקח שלושה סוגים שונים של דבק.
הוא ניגש לשלם אצל המוכר שלחץ את ידו באהדה, שואל מה שלומו.
יצאנו מהחנות.
"בשביל מה דבק?" תהיתי
"סתם אני בונה משהו... לא חשוב" הוא אמר בביטול.

"בא לך לאכול?" שאלתי אותו. כבר ניהייתי רעבה מכל הסיבובים המיגעים בחנות ציוד.
"תאמת, אני מורעב" הוא השיב בשמחה.
עברנו דרך חנות פלאפל וקנינו כל אחד שווארמה מכובדת. התחלתי לאכול לאט ובנימוס אך הטעם עשה את שלו. הרעב תקף אותי וכבר לא הצלחתי לשלוט בעצמי, מתחילה לזלול בחזירות את המנה שלי.
רועי בהה בי משועשע.
"מה?" שאלתי בפה מלא.
"את מדהימה אותי כל פעם מחדש" הוא צחק.
הסמקתי וגילגלתי עיינים, אך זה לא עצר אותי מלהמשיך לבלוס את שאר המנה שלי. רועי כבר סיים וחיכה לי.
השווארמה עייפה אותי, רציתי לנוח ולתת לבטן שלי לעכל בשקט.
"שבעת?" הוא חייך אלי חיוך ממזרי.
"מצחיק" הבטתי בו מעט מבויישת.
"בוא נחזור" אמרתי לו.
"כבר נמאס לך ממני?" הוא העמיד פני נעלב.
"כן, אבל אני גם עייפה" שלחתי אליו מבט מתגרה. הוא מחה דמעה דמיונית מפניו.
"אין בעייה פרינססה" הוא חייך אלי חיוך גדול.
אהבתי את המראה הזה, כאילו אין לו דאגות, כאילו הכל יפה.
הנסיעה חזרה הייתה קצת מסורבלת עם כל השקיות. הגענו סוף סוף לרחוב שלי. וירדתי מורידה אחריי את השקיות הכבדות.
"את לא כזאת רעה בסופו של דבר"
"אוי, תשתוק" דחפתי אותו בכתף. הוא גיחך.
"לילה טוב" אמרתי לו
"לילה טוב פרינססה" הוא אמר לי חזרה והדביק לי נשיקה, קצת ארוכה מידי אבל נעימה על הלחי.
הסמקתי קצת.
הבטתי בתוך עייניו הירוקות העמוקות שנראה כאילו מסתתר שם ג'ונגל פרעי במיוחד. והוא הביט בעייני חזרה. עמדנו כך כמה רגעים עד שמכונית חולפת הוציאה אותנו מהטראנס ששקענו בו.
"אממ... טוב אז לילה טוב" אמרתי לו מבויישת.
"כן... לילה טוב" הוא ענה לי מהורהר.
הלכתי לעבר ביתי לאחר שווידאתי שהוא יצא מהרחוב.
מה לעזאזל זה היה עכשיו??

נכנסתי הביתה, רואה בקבוק וויסקי ריק זרוק על הרצפה על יד הספה ונאנחתי.
פניתי להיכנס לחדרי אך לפני זה הצצתי לחדר של אימי. היא הייתה שרועה על המיטה, עדיין לבושה בבגדי היום יום שלה.
טוב, מזל שהגעתי מאוחר, אחרי שהיא נרדמה. היה לי ערב מעולה ולא הייתי צריכה אותה שתהרוס לי אותו.

התקלחתי במהירות ונכנסתי למיטה שלי. הנחתי את ראשי על הכרית, ולשם שינוי נרדמתי תוך שניות, לא חושבת או בוכה מתסכול על דברי אמי, לא שקועה בהרהורים על החיים, אלא חשבתי על הערב הנפלא שהיה לי. ועם ההרגשה הזו נרדמתי ושקעתי בשינה טובה.