Adele&Eidor

פרק 11

בתמונה-הבית שהם ישנו בו הוא נראה קטן אבל הוא גדול

קמתי מצלצול השעון מעורר שלי ,ראיתי שהשעה 5:30,עשיתי את ארגוני הבוקר, לבשתי את בגדי הספורט שלי ויצאתי מהדלת בחדר שלי,אמרתי בוקר טוב לשומרים ויצאתי לריצה..
"בוקר טוב"כולם אמרו למורה בזמן שהיא נכנסה לכיתה
"בוקר טוב תלמידים נא לשבת"היא אמרה בקול סמכותי ומעצבן
"תפתחו בעמוד ..."היא נקטעה על ידי ילדה שנכנסה לכיתה ונתנה למורה פתק
אדל נא לגשת לחדר המנהל!
מה?! מה עשיתי עכשיו?
"המנהל אני נשבעת שהפעם המורה למדעים הציקה לי הייתי חייבת להחזיר לה!"אמרתי כשנכנסתי לחדר אבל המנהל לא היה שם
"נראלי שהמנהל יסלח לך בובי"שמעתי את קולו של אבא וצחקתי
"אבא?!מה אתה עושה פה!?"שאלתי והוא חייך
"באתי לקחת אותכם"אבא אמר והסתכלתי עליו מבולבלת אבל הבנתי
"איפה כולם?"שאלתי
"אני עוד מעט ישלח להם הודעה"הוא אמר אבל עצרתי אותו
"בבקשה אבאאא בואא נלך להביא אותםם" אמרתי והוא הנהן
"אוקיי"הוא אמר ונישקתי אותו בלחי
"איפה אמא?"שאלתי
"היא ולין מוציאות את הקטנים ותום מסדר את הדברים לנסיעה"הוא אמר והנהנתי
הגענו לכיתה של שון וגל,פתחתי את הדלת
"שון וגל בואו" אמרתי להם והמורה הסתכלה עלי עצבנית, היא לא ראתה את אבא כי הוא היה מאחורי הדלת
"באיזה רשות את נכנסת ככה?!"היא צעקה עלי עצבנית והסתכלתי עליה עצבנית
"ברשות שלי"אבא אמר ונכנס לכיתה,כול הכיתה שתקה
"קדימה שון וגל אנחנו מחכים לכם בחוץ" אבא אמר והתקדמנו לכיתת פיזיקה של איתן
"אבא שלי אמר לי לקרוא לאיתן"אמרתי למורה
"זה לא מעניין אותי שאבא שלך יכנס לפה ויקח אותו"היא צעקה
"אבא היא אמרה שתיכנס לקחת אותו בעצמך" אמרתי לו והוא פתח את הדלת נכנס לבפנים

"מה הבעיה"הוא שאל את המורה בקצת כעס
"אני מתנצלת אתה יכול לקחת אותם" היא אמרה
"אני גם ממש שואל אותך"הוא אמר וצחקתי
התקדמנו אני שון אבא גל ואיתן לכיוון הכיתה של דולב והוא הסתכל עלי וקם לוקח את הדברים שלו
״יש אישור מאבא שלי״קרצתי למורה ואבא עמד מאחורי בודק שהכל בסדר ודולה יצא

עלינו לאוטו ונסענו לאחוזה
"אז לאן נוסעים?"שאלתי את אבא כשנכנסנו הביתה
"חופשה"הוא אמר,הוא דיבר עם איזה שומר אחד וירדתי לכיוון החדר שלי אבל קול עצר אותי
"אדל תארגני לך ולקים תיק לשבוע שבועיים" אבא אמר והנהנתי יורדת למטה
אחרי שעתיים הכול היה מוכן ונתתי לדולב ששם את המזודות במשאית שהם לוקחים שם את כול המזוודות.
ונכנסנו כולנו לאוטובוס שאבא הביא,לא הבנתי למה אוטובוס לא זז עד שהם נכנסו
אבא של אידור,אחריו אמא שלו,ואז ליה אחותו הקטנה אחריה אידור עלה ואז שתי ילדים אחריו שנראו כמו בריונים וגם היו תאומים אבל ראיתי אותם כבר הם חברים של אידור.
הם עלו וחיבקו את אמא ואבא ואז את תום ולין,פערתי את עיני וגל הסתכלה עלי המומה
קים רק קפצה על ליה וחיבקה אותי,התיישבתי בסוף האוטובוס והכנסתי את האוזניות לאוזני
אחרי כמה רגעים ראיתי מזווית עיני מישו מתיישב במושב השני ליד החלון כי שכבתי על שלושת המושבים עם רגליים מקופלות ולא היה לי נוח בכלל
הרגשתי מישו נוגע לי ברגל והצאתי את האוזניות מאוזני
"מה?"שאלתי ואז שמתי לב שאידור התיישב לידי
"את יכולה ליישר תרגליים " אידור אמר
"למה אתה לא יושב עם חברים שלך?ולמה אתה בכלל פה?"שאלתי
"הם שניים במושב והם מדברים בטלפון, אבא שלי אמר לי שאני בא בלי אפשרות בחירה "הוא אמר וגלגלתי עיניים
"אבא עוד כמה זמן מגיעים לשם?"צעקתי לו מסוף האוטובוס
"לכי לישון יש זמן"הוא צעק ונאנחתי
"את יכולה לשים רגליים"הוא אמר בפעם אחרונה והכניס את האוזניות לאוזניו,אין לי מה להפסיד חשבתי לעצמי,פתחתי את השמיכה שכבתי על המושבים ושמתי רגליים על אידור,הוא סידר לי תרגליים כדי שלא אפול וחזר להסתכל על הנוף.

כנראה שנרדמתי כי כשקמתי הייתי על מיטה עגולה וענקית הסתכלתי מסביב והחדר היה ענק והיו עוד שלוש מיטות עגולות אבל קטנות יותר משלי,היה גם 2 מיטות רגילות ולא עגולות.
"אבא?"שאלתי כשיצאתי מהחדר
"התעוררת יופי"הוא אמר והסתכלתי עליו במבט מבולבל
"המיטה שישנת בה זה המיטה שלך"הוא אמר
"אבל תצטרכי לחלוק את המיטה"הוא אמר
"גל שון דולב איידן רון ואלין"ישנים בחדר אחר
"ככה שליה קים וג'וו במיטות הקטנות בחדר שלך ואידור ישן איתך"הוא אמר
"אני אצטרך לישון עם אידור?!"שאלתי אותו והוא הנהן וידעתי שהוא עושה בכוונה כי הוא ראה שאנחנו לא מסתדרים ואבא שלי תחמן

"למה אין עוד מיטה??!"שאלתי אותו
"כי לא חשבנו על זה"הוא אמר
"לא אכפת לי אני מעדיפה לישון עם קרלה במלונה"אמרתי לו בכעס
"או שתשיג לו מיטה או שתשים את גל איתי וששון ישן איתו"אמרתי לו ויצאתי לבחוץ רואה את כולם יושבים על הכיסאות
"גל את ישנה איתי"אמרתי לה והתיישבתי לידה
"אני יושן איתה"שון התערב
"שון סתום כבר וואי אתה האח הכי מעצבן בעולם מאז שאתם חברים ממש דביקי אין לי זמן להיות עם גל כי כול פעם שאני רוצה להיות איתה אתה מתערב ולוקח אותה תרגע קצת היא לא בורחת "אמרתי לו בכעס והוא שתק ופשוט קמתי והלכתי