אז בגלל שאני לא נרדמת וכבר 4 ורבע בבוקר החלטתי לעלות פרק כי במלא אני עובדת מחר ואני יהיה עסוקה כול היום במשו שקשור לבית חולים...
בקיצור תהנו,ותגיבווו
ותתיחסו להודעה בסוף הפרק...
"אתה לא מחליט עלי.עם אני רוצה לצעוק אני יצעק"אמרתי בקול האטום שלי ויצאתי מהחדר,נכנסתי לחדר של הבנות ונעלתי את הדלת שלא יכנס,נשכבתי במיטה הריקה והגדולה של אידור בחדר של ליהי,הדלקתי טלויזיה ובלי ששמתי לב דמעות החלו לרדת מעיני,ניגבתי אותן אבל זה רק גרם להם לחזור אחרי כמה דקות הידית של הדלת ירדה מה שאומר שמנסים לפתוח,שתקתי כדי שלא ידע שאני ערה
"אני יודע שאת ערה חבל שאני יעיר אותן"הוא אמר בקול עצבני ונאנחתי קמה ולפני שאני פותחת אני מנגבת את הדמעות היבשות
"מה?"שאלתי ופתחתי את הדלת,נראתי נורא אנלא מבינה איך הוא לא ברח
"תחזרי לחדר"הוא אמר כפקודה
"לא"אמרתי ונשענתי על הדלת מחזיקה את הדמעות החדשות
"אדל"הוא הזהיר אותי ונאנחתי
"לא!"אמרתי בחדות לא זזה
"עם את יודעת שקרה משו למה את פאקינג נותנת לי לקום כדי שאני יביא אותך מה הקטע שלך!?"הוא שאל בלחש עצבני
"תגיד לי מה קרה ואני באה"אמרתי והוא היסס קצת
"נדבר על זה בחדר"הוא אמר וגלגלתי עיניים נכנסת לחדר ולוקחת את המטען והטלפון ומכבה את הטלוויזיה.
"נו"אמרתי וסגרתי את הדלת אחרי שנכנסתי
והוא הוריד את החולצה שלבש והראה לי תחבושת גדולה בצד הימיני בחזה,התקרבתי אליו בדאגה והנחתי את ידי לאט על התחבושת,הוא התכווץ קצת והחזרתי את ידי בחזרה אלי
"מה קרה?"שאלתי המומה
"אני חייב?"הןא שאל והנהנתי
"ירו בי"הוא אמר והסתכלתי עליו מופתעת
"מתי?למה?מי?איך?"שאלתי
"תרגעי.! אחרי שהלכת"הוא אמר
"מיזה היה?"שאלתי
"הוא לא יציק יותר"הוא אמר באיימה ופחדתי מודה
"מה עשית אידור?"שאלתי
"מה שצריך לעשות,עכשיו לכי לישון יש לך עוד ארבע שעות בית ספר"הוא אמר
"למה?"שאלתי והוא הסתכל עלי מבולבל
"למה הוא ירה בך?"שאלתי
"הייתי בעבודה. לא עוד פעםם אדל דיי "הוא אמר כשראה שהתחלתי לעשות את הפרצוף שאני תמיד עושה כשהוא מספר לי על ה'עבודה' שלו...
"איך אתה אוהב לסתבך"מלמלתי מעוצבנת והוא התקפל קצת
"מה עשית כדי לטפל בזה?"שאלתי בקצת דאגה
"כלום"הוא מלמל והסתכלתי עליו עצבנית
"מה?"הוא שאל כשהסתכל עלי
"פשוט שתוק ותכנס לאמבטיה"אמרתי והוא גלגל עיניים אבל נכנס,נאנחתי ואז נשמתי עמוק נכנסת אחריו
"תוריד את התחבושת"אמרתי מוציאה את הארכה של העזרה ראשונה ממתחת לכיור
"אל תזוז"מלמלתי והתחלתי לחטא את הפצע הגדול,הוא זז קצת אבל הסתדרתי
"אידור פשוט אל תזוזזז"אמרתי והתחלתי לתפור לו את העור וזה יהיה שקר עם אני יגיד שלא רעדתי אבל פחדתי מאוד לפגוע בו. סיימתי ונאנחתי אספתי הכול והתיישבתי על השיש של הכיור,אידור נעמד והסתכלתי עליו,היה שקט,אבל לא מביך...נעים כזה
"אני מצטער עם פגעתי בך"הוא מלמל נכנס בין רגליי והכניס את ראשו בשקע צווארי מסניף אותי ושותל כמה נשיקות
"יאללה בראץ בוא נלך לישון"אמרתי והוא הסתכל עלי במבט עצבני מזוייף ואז חייך,
"בואי"הוא אמר והרים אותי על הכתף
"אידור התפרים יפתחווו"אמרתי לו והוא זרקקק אותי על המיטה.פשוט זרק,הוא עלה מעלי כשהידיים שלו מחזיקות אותו באוויר מליפול עלי
"את קראת לי הרגע בראץ?!"הוא שאל ודיגדג אותי קצת וצחקתי מהנהנת
"תגידי סליחה"הוא אמר וחייך חיוך תחמן
"בראץ מתאים לך "אמרתי והוא התחיל לדגדג אותי נופל אלי וצחקתי מחבקת אותו ושמה את ידיו על הצוואר שלי ואת רגליי מסביב גופו כדי שלא יזיז לא רגל ולא יד
"דייי,התפרים יפתחו!"אמרתי צוחקת והוא נרגע מסתכל עלי
"אני אוהב אותך"הוא אמר והסתכלתי אליו, בנשייה שפתינו נפגשו ולא התנתקנו עד ששמענו את הדלת נפתחת,זזתי מהר והסתכלתי על הילדה הקטנה שהחליטה להצעורר באמצע הלילה
"לילה מה קרה?"שאלתי את ליהי שרצה לאידור
----------------------------------------------------------
היי בנות מקווה שנהנתן...
אני בהתלבטות באיזה פרק לסיים את הסיפור... כי יש לי מלא רעיונות אבל גם התחלתי לכתוב סיפור חדש ואני לא יודעת עם לעלות אותו או לא.
אשמח לחוות דעות שונות,מי שלא רוצה לרשום כתגובה יכולה לשלוח לי בהודעה..
תודה לכול מי שתעזור לי אוהבת אותכן..
YOU ARE READING
Adele&Eidor
Diversos#13 place In Random - //25.08.2024// #1 place In Criminal - //25.08.2024// #מקום 11 בקטגוריית "מתח"- //25.08.2024// The kids הילדים של ליאן ובן:אדל ושון. הסיפור על חייה של אדל פחות על שון. לא חייב לקרוא את הסיפור הקודם בשביל להבין אותו. זה סיפור בפ...
