פרק 7

44 2 0
                                    


״את הלכת ואז נכנסו אנשים ו.. הם ירו בה, במרטינה״ התחלתי לבכות ונכנסתי בדלת ולא נתנו לי להיכנס נפלתי על הרצפה והתחלתי לבכות, בכי שנראה לי לקח לי את כל המיים בגוף ואז התחלתי לזמזם שיר, ראיתי דברים שלא ידעתי, אני מתחילה להיזכר!! אבל אני עדיין לא זוכרת מי הם ההורים שלי, אני זוכרת נער, נער בגילי הוא חייך ונעלם... הרופאים יצאו מהחדר וישר קמתי ואמרתי ״מה קרה לה?״ ״היא יצאה בנס״ נרגעתי וניגבתי את הדמעות שירדו לי, נכנסתי לחדר של מרטינה והיא שכבה שם, בלי לזוז, ולא ידעתי מה לעשות עד שדייגו בה, הוא חיבק אותי ואמר ״אני מבטיח שהיא תהיה בסדר״ הוא עזב אותי ושם את ידיו על מרטינה שלפתע היא פתחה את ענייה, ״איך עשית את זה?״ הוא חייך אלי ויצא,.. חיבקתי את מרטינה חזק וקראתי לרופאים, חזרתי לבית עם ירין כי מרטינה נשארה שם ולהפתעתי הוא הפעם הזמין לאכול ולא ניסה להכין אוכל (הוא לא יודע לבשל) הזמנו פיצה ענקית וסיימנו ביחד מגש שלם! ״וואו אתה שמן״ צחקתי על ירין והוא אמר ״לא ואת נראת כמו סמרטוט בלונדיני״ התחלנו לצחוק כמו משוגעים.. הדלקנו את הטלוויזיה וראינו את הקניון עולה באש, ״ידעתי שזה יקרה״ חשבתי אבל פניו של ירין היו מבוהלות ״מה קרה?״ שאלתי אותו הוא הסתכל אלי ואמר ״הקניון נמצא צמוד לבית חולים״ הסתכלנו אחד על השני ודפקנו ריצה לאוטו והגענו לבית חולים וחצי ממנו עלה באש, ירין רץ מהר לתוך הבית חולים ואני נשארתי עם פנים מבוהלות..
נקודת מבט ירין:
רצתי אל תוך הבית חולים לא עניין אותי כלום אהבת חיי שם בפנים חיפשתי אותה אבל לא מצאתי עד
עד ש... הסתובבתי והיא הייתה מאחורי והיא השתעלה הרמתי אותה ישר ורצתי אל היציאה, הגענו שתינו בחוץ ונפלנו על הריצפה.
חזרה לנקודת מבט של חסמין:
הם יצאו שמחתי כל כך שהם בסדר ורצתי אליהם, הם היו עם פנים שחורות בגלל כל האפר ופתאום שמענו צעקה ״רוצו!!״ קמנו מהר וירין הרים את מרטינה ורצנו, רצנו מהר אל האוטו ונסענו לכיוון הביית, ״אני מבטיחה לשמור עלייך״ אמרתי למרטינה ״את האחות הכי מדהימה שיש״ והיא חייכה אליי.. שמחתי שאנחנו בסדר..
כעבור חודשיים:
מרטינה מרגישה יותר טוב, אני ודייגו התקרבנו הרבה ותומס ממשיך לחפור לי ושוב הילדה הזאת חוזרת לי ואומרת ״תתרחקי ממנו,אל תתני לו להתקרב״ אף פעם לא הבנתי אבל אני שמה לב שאנשים סביבי מתחילים להשתנות, תומס נהיה פחות ערס ומתנהג אלי יפה אבל אני לא מתייחסת אליו ומצד שני דייגו חושב שמקומו בטוח ומתחיל לעצבן אותי, אני וירין מתחילים לדבר על חתונה בלי שמרטינה תדע כי זאת הפתעה אבל כל הזמן חוזרים לי חזיונות וזיכרונות..
בוקר:
קמתי מהצעקות של ירין ״חסמין קומי כבר!!!!״ ירדתי ופתאום ״הפתעהההה״ ״מזל טוב אחותי״ מרטינה אמרה ״יש לי יומולדת היום? בת כמה אני?״ ״את בת 17 היום״ אמר ירין והביא לי מתנה, פתחתי אותה מהר ואני לא מאמינה, הוא קנה לי אייפון 6 קפצתי עליו בחיבוק! הוא הכי מדהים שיש!!! הסתכלתי על מרטינה והיא הסתכלה על הדלת וזרקה אלי מפתחות, יצאתי לבחוץ וראיתי...

מכושפת מאהבהWhere stories live. Discover now